מפרשים
רי״ף בבא קמא כ״ו
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגום
ואיבד ממונו אבל אינם יודעים כמה איבד לו מי עשו תקנת נגזל במסור דמשתבע ושקיל או לא תיקו וכל תיקו דממונא לקולא:
*עי' בפ' המפקידההוא גברא דבטש בכספתא דחבריה שדייה במיא הוה קא טעין מרה הכי הוה בגויה והכי הוה בגויה יתיב רב אשי וקא מיבעיא ליה כה"ג מאי אמר ליה רבינא לרב אחא בריה דרבא ואמרי לה רב אחא בריה דרבא לרב אשי לאו היינו מתני' דתנן מודים חכמים לרבי יהודה במדליק את הבירה שמשלם כל מה שבתוכה שכן דרך בני אדם להניח בבתים א"ל אי דקא טעין זוזי ה"נ לא צריכא דקא טעין מרגניתא מי מנחי אינשי מרגניתא בכספתא או לא תיקו:
מהא שמעינן דלית הלכתא כר' יהודה לענין טמון באש דאי ס"ד הלכתא כרבי יהודה אמאי קא מיבעי לן מי עבידי אינשי דמנחי מרגניתא בכספתא או לא הא קי"ל דר' יהודה בתרתי פליג בהדי רבנן פליג במדליק בתוך שלו והלכה ואכלה בתוך של חבירו דרבי יהודה סבר מיחייב אטמון ורבנן סברי לא מיחייב אטמון ופליג במדליק בתוך של חבירו דרבי יהודה סבר ישלם כל מה שבתוכו ואפילו ארנקי ורבנן סברי כלים שדרכן להטמין בגדיש כגון מוריגין וכלי בקר הוא דמשלם וכלים שאין דרכן להטמין בגדיש לא אלא מדאיבעיא ליה לרב אשי הכי שמעינן דכרבנן סבירא ליה ועוד הא אשכחת בהדיא דרב אשי כרבנן סבירא ליה מדפריש בהכופף קמתו של חבירו בפני הדליקה טומן קמתו איתמר משום דקא משוי ליה טמון באש ש"מ דטמון באש לרב אשי פטור ברבנן
וחזינא מאן דפסק הלכתא כר' יהודה ואייתי ליה טעמא מהא דאמר רב שמעית מילתא לרבי יהודה וכו' והאי לאו טעמא הוא מדאמרינן לר' יהודה דמחייב על טמון באש שמעינן דלית הלכתא כותיה ואי אמרת למאי הלכתא אמרינן להא דרבי יהודה למיגמר מינה לרבנן במקום דעבידי אינשי דמנחין כגון האי דבטש בכספתא דחבריה ושדיה בנהרא וכגון המדליק את הבירה דמודו בה רבנן לר' יהודה שמשלם כל מה שבתוכה שדרך בני אדם להניח בבתים דמשתבע על דעבידי אינשי דמנחי בגוה ושקיל:
א"ל רב יימר לרב אשי טענו כסא דכספא מאי א"ל חזינן אי איניש דאמיד הוא למהוי ליה כסא דכספא אי נמי איניש מהימנא דמפקדי אינשי גביה משתבע ושקיל ואי לא לאו כל במיניה:
ירושלמי (הלכה ז) חד בר נש אפקיד גבי חבריה שק צרור אירעו אונס הדין אמר סיגין הוה מלא והדין אמר מטכסין הוה מלא אתא עובדא קומי רב ואמר ה"ז נשבע ונוטל בעי ר' יוחנן מהו שיטעננו דברים שאינן ראויים לו נשמעיניה מן הדא אריסיה דבר זיזא אפקיד גבי חד בר נש ליטרא דדהבא מת בר זיזא ומת אריסיה אתא עוברא קומי רבי ישמעאל בר' יוסי אמר מאן לא ידע דכל מה דאית ליה לאריסיה דבר זיזא לבר זיזא הוא יתיהבון לבנוהי דבר זיזא הוו ליה לבר זיזא בנין רברבין ודקיקין אמר יסבון רברביא פלגא וכדרבן דקיקין יסבון פלגא דמך ר' ישמעאל בר' יוסי אתא עובדא קומי ר' חייא
אמר אי מן הדא לית את שמע כלום דאית בר נש דלא מפרסמא נפשיה יתיהבון לבני אריסיה א"ל מריה דפקדונא כבר יהבית פלגא א"ל מה שנתת על פי בית דין נתתה ומה שאתה נותן ע"פ ב"ד אתה נותן מהו דיימרון בנוי דאריסיה לבנוי דבר זיזא הבו לן מה דנסבתון יכלין למימר להו מה שנעשה ע"פ ב"ד נעשה מהו דיימרון דקיקיא לרברביא נחלוק עמכון יכלין למימר להו מציאה מצאנו א"ר יצחק לית דין דקיקיא לרברביא אלא כמי שניתן לו מתנה:
אמר ליה רב *בגמ' איתא אדאאחא בריה דרב אויא לרב אשי מה בין גזלן לחמסן א"ל חמסן יהיב דמי גזלן לא יהיב דמי א"ל יהיב דמי חמסן קרי ליה והאמר רב הונא תלוייה וזבין זביניה זביני הא דאמר רוצה אני הא דלא אמר רוצה אני:
סליקו להו פרק הכונס
(דף סב:)
מרובה מדת תשלומי כפל ממדת תשלומי ארבעה וחמשה שמדת תשלומי כפל נוהגת בין בדבר שיש בו רוח חיים בין בדבר שאין בו רוח חיים ומדת תשלומי ארבעה וחמשה אינה נוהגת אלא בשור ושה בלבד שנאמר (שמות כ״ב:ט׳) כי יגנוב איש שור או שה וגו':
אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל ולא הטובח והמוכר אחר הגנב משלם תשלומי ארבעה וחמשה:
גמ' אמר רבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן הטוען טענת גנב בפקדון משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ד' וה' (דף סג:) והוא דנשבע ואחר כך באו עדים אבל בלא שבועה אינו משלם אלא קרן.
וגנב עצמו משלם תשלומי כפל אפילו בלא שבועה טבח ומכר משלם תשלומי ד' וה':
(דף סה.) אמר רב קרן כעין שגנב תשלומי כפל ותשלומי ד' וה' בשעת העמדה בדין ולא שגנב כחושה והשמינה דהא תניא כחושה והשמינה משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כעין שגנב משום דאמר ליה אנא מפטימנא ואת שקלת ואי גנב שמינה והכחישה משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כעין