רי״ף ברכות כ״ב

שבעת ימים נקיים רבא אמר כי הא דאמר רבי אושעיא מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר אי נמי כי הא דרב הונא דאמר רב הונא אמר זעירי המקיז דם לבהמת קדשים אסור בהנאה ומועלים בו (מדרבנן)

רבנן עבדי כמתניתין ורב שימי בר אשי עביד כברייתא דתניא אין עומדין להתפלל לא מתוך שיחה ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים ולא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות אלא מתוך שמחה של מצוה וכן אל יפטר אדם מחבירו לא מתוך שיחה ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך דבר הלכה שכן מצינו בנביאים הראשונים שסיימו את דבריהם בדברי שבח ותנחומין וכן תאני מארי בריה דרב הונא בריה דר' ירמיה בר אבא לא יפטר אדם מחבירו לא מתוך שיחה ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך דברים בטלים אלא מתוך

דבר הלכה שמתוך כך זוכרו:

ת"ר המתפלל צריך שיכוין את לבו אבא שאול אומר סימן לדבר (תהילים י׳:י״ז) תכין לכם תקשיב אזנך (סנהדרין כב.) המתפלל צריך שיראה את עצמו כאילו שכינה שרויה לנגדו שנאמר (תהלים יז) שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט וגרסינן בפרק מצות חליצה (דף קה:) ר' חייא ורבי שמעון ברבי הוו יתבי נפק מלתא מביניהו פתח חד ואמר המתפלל צריך שיתן עיניו למטה שנאמר (מלכים א ט׳:ג׳) והיו עיני ולבי שם כל הימים פתח אידך ואמר המתפלל צריך שיכוין את לבו למעלה שנא' (איכה ג׳:מ״א) נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים אדהכי והכי אתא ר' ישמעאל ברבי יוסי לגבייהו אמר להו במאי עסקיתו אמרו ליה בתפלה אמר להו כך אמר אבא המתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה כדי שיתקיימו שני מקראות הללו

אמר ר"י כך היה מנהגו של ר' עקיבא כשהיה מתפלל עם הצבור היה מקצר ועולה וכשהיה מתפלל בינו לבין עצמו אדם מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית אחרת מפני הכריעות והשתחויות יכול יתפלל אדם כל היום כולו כבר מפורש על ידי דניאל שנא' (דניאל ו׳:י״א) וזמנין תלתא ביומא הוה בריך על ברכוהי יכול משבא דניאל לגולה הוחלה ת"ל (דניאל ו׳:י״א) כל קבל די הוה עביד מקדמת דנא יכול יתפלל לכל רוח שירצה כבר מפורש על ידי דניאל (דניאל ו׳:י״א) וכוין פתיחן ליה בעליתיה נגד ירושלם יכול יהא כוללן בבת אחת כבר מפורש ע"י דוד שנאמר (תהילים נ״ה:י״ח) ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וגו' יכול ישמיע קולו בתפלתו כבר מפורש ע"י חנה שנאמר (שמואל א א׳:י״ג) רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע יכול ישאל צרכיו ואח"כ יתפלל כבר מפורש ע"י שלמה שנאמר (מלכים א ח׳:כ״ח) לשמוע אל הרנה ואל התחנה רנה זו תפלה תחנה זו בקשה

אין אומרים דברים אחר אמת ויציב כדי שיסמוך גאולה לתפלה אבל אם בא לומר אחר תפלתו אפי' כסדר יום הכפורים אומר וגרסינן בע"ז בפרק קמא (דף ז.) תניא רבי אליעזר אומר לעולם ישאל אדם צרכיו ואחר כך יתפלל שנאמר (תהילים ק״ב:א׳) תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו ואין שיחה אלא תפלה שנאמר (בראשית כ״ד:ס״ג) ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב

ר' יהושע אומר לעולם יתפלל אדם ואחר כך ישאל צרכיו שנאמר (תהילים קמ״ב:ג׳) אשפוך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא שואל אדם צרכיו בשומע תפלה (שם דף ח.) אמר רב יהודה ברי' דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה אומר אמר רב חייא בר אשי אמר רב אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת החולים אם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים אמר ר' יהושע בן לוי אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אם בא לומר אחר תפלתו אפי' כסדר יוה"כ אומר ובהאי פירקא לקמן (דף לד.) אמרינן אמר רב יהודה לעולם אל ישאל אדם