רי״ף ברכות ג׳

כגאולה אריכתא דמיא ובתפלת שחרית נמי בעי למסמך גאולה לתפלה ואע"פ שבתחלה אומר (תהלים נא) ה' שפתי תפתח כיון דתקינוי רבנן ה' שפתי תפתח בתפלה כתפלה אריכתא דמיא:

אמר ר' יהושע בן לוי אע"פ שקרא אדם ק"ש בבית הכנסת מצוה לקרותה על מטתו ודוקא פרשה ראשונה כדאמרינן (דף ס:) בפרק הרואה:

אמר ר' נחמן (^*בגמ' אינובר יצחק) (דף ה.) אם ת"ח הוא אינו צריך אביי אמר אף ת"ח בעי למימר חד פסוקא דרחמי כגון בידך אפקיד רוחי אמר ר"א כל הקורא ק"ש על מטתו כאילו אוחז חרב פיפיות בידו שנאמר (תהילים קמ״ט:ה׳-ו׳) יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם.

גרסינן בפ' ידיעות הטומאה (שבועות דף טו:) שיר של פגעים בכנורות ובנבלים ובתופים ואומר (תהילים צ״א:א׳) יושב בסתר עליון וגו' עד כי אתה ה' מחסי ואומר (תהלים ג) ה' מה רבו צרי עד לה' הישועה וגו':

רבי יהושע בן לוי מסדר להו להני קראי וגאני היכי עביד הכי והאמר רבי יהושע בן לוי אסור להתרפאות בדברי תורה להגן שאני:

(דף ה:) תניא אבא בנימין אומר כל ימי הייתי מצטער על ב' דברים על תפלתי שתהא סמוכה למטתי ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום:

א"ר חמא בר חנינא ואי תימא רבי יצחק כל הנותן מטתו בין צפון לדרום הויין לו בנים זכרים שנא' (תהילים י״ז:י״ד) ממתים ידך ה' ממתים מחלד חלקם בחיים וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים וגו' תניא אבא בנימין אומר שנים שנכנסו לבית הכנסת להתפלל וקדם אחד מהן והתפלל ולא המתין לחבירו ויצא טורפין לו תפלתו בפניו שנאמר (איוב י״ח:ד׳) טורף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק צור ממקומו ואם המתין לו מה שכרו (דף ו.) אמר ר' חנינא זוכה לברכות הללו שנא' (ישעיהו מ״ח:י״ח) לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וגו' הא פירשוה רבנן ואוקמוה בתפלת ערבית שאם הניחו יחידי ויצא חוששין שמא יבא לידי סכנה לפיכך צריך להמתין לחבירו עד שמסיים את תפלתו:

(דף ג.) תניא א"ר יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל ובא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח עד שסיימתי את תפלתי וכשסיימתי את תפלתי אמר לי שלום עליך רבי אמרתי לו שלום עליך רבי ומורי אמר לי בני מפני מה נכנסת לחורבה זו אמרתי לו להתפלל אמר לי היה לך להתפלל בדרך אמרתי לו מתיירא הייתי שמא יפסוקוני עוברי דרכים אמר לי היה לך להתפלל תפלה קצרה באותה שעה למדתי ממנו שלשה דברים למדתי

שמתפללים בדרך ולמדתי שהמתפלל בדרך מתפלל תפלה קצרה ולמדתי שאין נכנסין לחורבה תנו רבנן מפני שלשה דברים אין נכנסין לחורבה מפני חשד ומפני מפולת ומפני המזיקין (דף ו:) א"ר חלבו אמר רב הונא כל הקובע מקום לתפלתו אלהי אברהם יהיה בעזרו וכשמת אומרים עליו אי עניו אי חסיד מתלמידיו של אברהם אבינו דכתיב (בראשית י״ט:כ״ז) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם ואין עמידה אלא תפלה שנאמר (תהילים ק״ו:ל׳) ויעמוד פינחס ויפלל:

וא"ר חלבו אמר רב הונא היוצא מבהכ"נ אל יפסיע פסיעה גסה אמר אביי לא אמרן אלא בדנפיק אבל בדעייל מצוה למרהט שנאמר (הושע ו׳:ג׳) ונדעה נרדפה לדעת את ה' וגו' אמר ר' זירא מריש כי הוה חזינן רבנן דהוי רהטי לפרקא בשבתא אמינא קא מחללי רבנן שבתא כיון דשמעית להא דאמר רב תנחום א"ר יהושע בן לוי לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפילו בשבת שנאמר (הושע יד) אחרי ה' ילכו כאריה ישאג אנא נמי מרהט רהיטנא:

אמר רב חלבו אמר רב הונא כל המתפלל אחורי בהכ"נ נקרא רשע שנא' (תהילים י״ב:ט׳) סביב רשעים יתהלכון אמר אביי לא אמרן אלא דלא מהדר אפיה לבי כנישתא אבל מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה ההוא גברא דהוה מצלי אחורי בית הכנסת ולא הוה מהדר אפי' לבי כנישתא חלף ההוא טייעא חזייה א"ל כדו בר קיימת קמי מרך שקיל ספסירה ופסקיה לרישיה (דף ח:) א"ר יהושע בן לוי אסור לאדם שיעבור אחורי בהכ"נ בשעה שהצבור מתפללין:

אמר אביי לא אמרן אלא דלא דארי טונא ודלא מנח תפילין ודליכא שני פתחים ודליכא בי