רי״ף ברכות ל״ח

טפח ונותן עיניו בו ומשגרו לבני ביתו במתנה:

אמר רבי יוחנן אנו אין לנו אלא ארבעה הדחה ושטיפה חי ומלא הדחה מבפנים שטיפה מבחוץ חי עד ברכת הארץ ובברכת הארץ נותן לתוכו מים כדתנן מודים חכמים לר' אליעזר וכו' ומלא דאמר ר' יוחנן כל המברך על כוס של ברכה מלא נותנים לו נחלה בלא מצרים שנאמר (דברים לג) ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה ור' יוסי בר' חנינא אמר זוכה ונוחל שני עולמים אחד העולם הזה ואחד העולם הבא שנאמר ים ודרום ירשה

עיטור רב יהודה מעטרהו בתלמידים רב חסדא מעטר ליה בנטלי (אמר ר' יוחנן ובחי אמר רב ששת ועד ברכת הארץ) עיטוף רב פפא מעטף ויתיב ומברך רב אשי פריס סודרא ארישיה ונוטלו בשתי ידיו דאמר ר' חנינא בר פפא אמר קרא (תהילים קל״ד:ב׳) שאו ידיכם קדש וברכו את ה' ואוחזו בימין אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן ראשונים שאלו שמאל מהו שתסייע לימין אמר רב אשי השתא דראשונים לא איפשיטא להו (דף נא:) אנן נעבד לחומרא ומגביהו מן הקרקע טפח אמר רב אחא בר חנינא דאמר קרא (תהילים קט״ז:י״ג) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא ומשגרו לאנשי ביתו במתנה כי היכי דתתברך דביתהו:

אמר רב אסי אין משיחין על כוס של ברכה ואמר רב אסי אין מברכין על כוס של פורענות מאי כוס של פורענות אמר רב נחמן בר יצחק כוס שני תניא נמי הכי השותה כפלים לא יברך משום שנאמר (עמוס ד׳:י״ב) הכון לקראת אלהיך ישראל ונותן עיניו בו דלא ליסח דעתיה מיניה אמר רבי אבהו ואמרי לה במתניתא תנא אוכל כשהוא מהלך עומד ומברך עומד ואוכל יושב ומברך מיסב ואוכל יושב ויברך והלכתא בכולהו יושב במקומו ויברך:

הדרן עלך שלשה שאכלו

אלו דברים שבין בית שמאי ובית הלל בסעודה ב"ש אומרים מברך על היום ואחר כך מברך על היין וב"ה אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על היום בית שמאי אומרים נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס ובית הלל אומרים מוזגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים:

גמ' תנו רבנן אלו דברים שבין בית שמאי ובית הלל בסעודה בית שמאי אומרים מברך

על היום ואח"כ מברך על היין שהיום גורס ליין שיבא וכבר קדש היום ועדיין יין לא בא ובה"א מברך על היין ואחר כך מברך על היום שהיין גורם לקדושה שתאמר:

דבר אחר ברכת היין תדירה וברכת היום אינה תדירה ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם:

ב"ש אומרים נוטלין לידים ואח"כ מוזגין את הכוס וב"ה אומרים מוזגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים מאי כוס כוס של קדוש היום הוא:

מתני' בית שמאי אומרים מכבדין את הבית ואחר כך נוטלין לידים ובית הלל אומרים נוטלין לידים ואחר כך מכבדין את הבית:

גמ' (דף נב:) מאי טעמא דבית שמאי משום פירורין ובית הלל סברי הכא בשמש תלמיד חכם עסקינן שמניח פירורין שאין בהן כזית ונוטל פירורין שיש בהן כזית מסייע ליה לרבי יוחנן דאמר פירורין שאין בהן כזית מותר לאבדן ביד במאי קא מיפלגי בית שמאי סברי מותר להשתמש בשמש עם הארץ ובית הלל סברי אסור להשתמש בשמש עם הארץ אמר רבי יצחק ברבי חנינא אמר רב הונא בכוליה פירקין הלכה כבית הלל בר מהאי דהלכה כבית שמאי:

מתני' בית שמאי אומרים נר ומזון ובשמים והבדלה ובית הלל אומרים נר ובשמים ומזון והבדלה:

גמ' איכא מרבוואתא מ"ד דהאי מזון דקתני במתניתין ברכת המוציא היא ושמיעה ליה מהאי מתניתין דמבדלינן אריפתא וקא מוקים לה למתניתין במוצאי שבת ליום טוב דכיון דבעי למימר קידושא אריפתא משלשל לה להבדלה אבתרה והאי דאיצטריך ליה למימר הכי משום דקשיא לי' ההיא דאמימר (פסחים קז.) דאיקלע לבי רב אשי ולא הוה להו חמרא לאבדולי ובת טות ומשום הכי איצטריך לאוקמא להא מתניתא במוצאי שבת ליום טוב וקא מוקים להא דאמימר בשאר ימות השנה כי היכי דלא תיקשי ליה ההיא דאמימר והא מילתא ליתא דלא אשכחן הבדלה על הפת כל עיקר והא דקתני במתניתין נר ומזון ובשמים והבדלה לאו אברכת המוציא קאי דשמעת מינה דמבדלינן אריפתא אלא אברכת המזון קאי דהיא שלש ברכות ובהדיא קתני בתוספתא אמר ר' יהודה לא נחלקו בית שמאי וב"ה על ברכת