רי״ף ברכות מ״ד

אומר שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה מברך על הרעה מעין על הטובה ועל הטובה מעין על הרעה והצועק לשעבר הרי זו תפלת שוא כיצד היתה אשתו מעוברת ואומר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפלת שוא היה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר ואומר יהי רצון שלא יהו אלו בתוך ביתי הרי זו תפלת שוא הנכנס לכרך מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו בן עזאי אומר ארבע שתים בכניסתו ושתים ביציאתו ונותן הודאה על מה שעבר וצועק על העתיד לבוא:

גמ' גרסינן בפרק המפקיד (דף מב.) תנו רבנן ההולך למוד את גרנו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתשלח ברכה במעשה ידינו התחיל למוד אומר ברוך השולח ברכה בכרי הזה מדד ואחר כך בירך הרי זו תפלת שוא לפי שאין הברכה מצויה לא בדבר המדוד ולא בדבר השקול ולא בדבר המנוי אלא בדבר הסמוי מן העין שנאמר (דברים כ״ח:ח׳) יצו ה' אתך את הברכה באסמיך:

קנה כלים חדשים: אמר רב הונא (במכילתין דף נט:) לא שנו אלא שאין לו כיוצא בהן אבל יש לו כיוצא בהן אין צריך לברך ור' יוחנן אמר אחד זה ואחד זה צריך לברך (דף ס.) מכלל דכי קנה וחזר וקנה דברי הכל אינו צריך לברך הואיל וכבר קנה כיוצא בהן לישנא אחרינא אמר רב הונא לא שנו אלא שלא קנה כיוצא בהן אבל קנה כיוצא בהן אינו צריך לברך ורבי יוחנן אמר אחד זה ואחד זה צריך לברך וקיימא לן כרבי יוחנן וכלישנא בתרא דאמר בין קנה כיוצא בהן בין לא קנה כיוצא בהן ובין שיש לו כיוצא בהן ובין שאין לו כיוצא בהן צריך לברך וכן הלכתא:

הנכנס לכרך מתפלל שתים: תנו רבנן בכניסתו מהו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתכניסני לכרך זה לשלום נכנס לשלום אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהכנסתני לשלום בקש לצאת אומר יר"מ ה' אלהי שתוציאני מכרך זה לשלום יצא בשלום אומר מודה אני לפניך ה' אלהי שהוצאתני מכרך זה לשלום וכשם שהוצאתני לשלום כך תובילני לשלום ותסמכני לשלום ותצעידני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך:

(דף ס:) הנכנס לבית הכסא אומר התכבדו מכובדים קדושים משרתי עליון תנו כבוד לאלהי ישראל שמרוני שמרוני עזרוני עזרוני סמכוני סמכוני והמתינו לי עד שאכנס ואצא כי זה דרכן של בני אדם כד נפיק אומר ברוך אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים גלוי וידוע לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שאם יפתח אחד מהם או יסתם אחד מהם אינו יכול להתקיים אפילו שעה אחת ברוך אתה ה' רופא כל בשר ומפליא לעשות:

(דף ס.) הנכנס לבית המרחץ אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתכניסני לשלום ותוציאני לשלום ותצילני מזה ומכיוצא בו לעתיד לבא וכד נפיק מאי אומר אמר רב אחא ברוך שהצילני מן האור:

הנכנס להקיז דם אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי שיהא עסק זה לי לרפואה כי רופא (של) חנם אתה וכד נפיק מאי מברך אמר רבא ברוך רופא חנם

(דף ס:) הנכנס לישן על מטתו אומר משמע עד והיה אם שמוע ומברך ברוך המפיל חבלי שינה עלי והמאיר לאישון בת עין יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתתן חלקי בתורתך ותרגילני לדבר מצוה ואל תרגילני לדבר עבירה ותשלט בי יצר טוב ואל תשלט בי יצר רע ותהא מטתי שלימה לפניך ותעמידני ממטתי לחיים ולשלום והאירה עיני פן אישן המות ברוך המאיר לכל העולם כולו בכבודו וכי מיתער לימא הכי אלהי נשמה שנתת בי טהורה היא אתה יצרתה ואתה בראתה ואתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי ואתה עתיד ליטלה ממני ולהחזירה כי לעתיד לבא כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך ה' אלהי רבון כל הנשמות בא"י המחזיר נשמות לפגרים מתים

כי שמע קל תרנגולא לימא ברוך שנתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה

כי לביש אומר ברוך מלביש ערומים כי מכסי סדינא אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להתעטף בציצית כי מנח ידיה על עיניה אומר ברוך פוקח עורים וכי תריץ ויתיב אומר ברוך מתיר אסורים כי נחית לארעא אומר ברוך רוקע הארץ על המים כי קאים אומר ברוך זוקף כפופים וכי משי ידיה אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים וכי משי אפיה אומר ברוך המעביר שינה מעיני ותנומה מעפעפי יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתתן חלקי בתורתך וכוף את יצרי להשתעבד לך ותנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ברוך אתה ה' גומל חסדים טובים כי אסר המייניה אומר ברוך אוזר ישראל בגבורה כי סאים מסאניה אומר ברוך שעשית לי כל צרכי כי מהלך אומר ברוך המכין מצעדי גבר:

גרסינן בפרק התכלת (מנחות דף מג:) תניא היה רבי מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום שנאמר (דברים י) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך אל תיקרי מה אלא מאה אמר ר' חייא בר אויא בשבתות וימים טובים דלא נפישי ברכות ממלי להו באספרמקי ומגדי תניא היה רבי יהודה אומר חייב אדם לברך שלש ברכות בכל יום שלא עשני גוי ובור ואשה רב אחא בר יעקב שמעיה לבריה דקא בריך שלא עשני בור אמר ליה כולי האי נמי אלא היכי אברך שלא עשני עבד היינו אשה היינו עבד עבד זיל טפי:

(דף נד.) מתני' חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה דכתיב (דברים ו׳:ה׳) ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצר רע בכל נפשך אפילו הוא נוטל את נפשך בכל מאדך בכל ממונך דבר אחר בכל מדה ומדה שהוא מודד לך בכל הוי מודה :

גמ' חייב לברך על הרעה ברוך דיין האמת (דף ס:) ומקבלה עליו בשמחה כענין שהוא מקבל את הטובה כדכתיב (תהלים קא) חסד ומשפט אשירה אם חסד אשירה ואם משפט אשירה וכתיב (תהילים נ״ו:ה׳) באלהים אהלל דבר בה' אהלל דבר וכתיב (תהילים קט״ז:ג׳) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא וכתיב (איוב ב) ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך:

לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב (דף סא:) ולעולם יהיו דבריו של אדם מעטין לפני הקדוש ברוך הוא שנאמר (קהלת ה׳:א׳) אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים:

תניא אל יהלך אדם אחורי אשה בדרך ואפילו היא אשתו נזדמנה לו על הגשרים יסלקנה לצדדין והעובר אחורי אשה בנהר לא ינקה מדינה של גיהנם:

אמר רב נחמן ואמרי לה במתניתא תנא אחורי ארי ולא אחורי אשה אחורי אשה ולא אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין ולא אמרן אלא דליכא פתחא אחרינא ולא דרי טעונא ולא רכיב חמרא אבל אי איכא חד מהני לית לן בה תנו רבנן המרצה מעות לאשה מידו לידה או מידה לידו בשביל שיסתכל בה אפילו גדול בתורה כמשה רבינו לא ינקה מדינה של גיהנם שנאמר (משלי י״א:כ״א) יד ליד לא ינקה רע:

מתני' (דף נד.) לא יקל אדם ראשו כנגד שער המזרח מפני שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים ולא יכנס להר הבית במקלו במנעלו בסנדלו ובאפונדתו ובאבק שעל רגליו ולא יעשנו קפנדריא ורקיקה מקל וחומר:

גמ' (דף סא:) אמר רב יהודה אמר רב לא אסרו אלא מן הצופים ולפנים וברואה ואמר רבי יוחנן ומקום שאין גדר ובזמן שהשכינה שורה:

תנו רבנן הנפנה בכל מקום ביהודה לא יפנה מזרח ומערב אלא צפון ודרום ובגליל צפון ודרום אסור רבי יוסי מתיר שהיה רבי יוסי אומר לא