רי״ף ברכות ו׳

לחתום אינו רשאי שלא לחתום: פשיטא היכא דנקיט כסא דחמרא בידיה וקסבר דשכרא הוא פתח ובירך בדשכרא וסיים בדחמרא יצא ואפילו סיים בדשיכרא יצא דתנן ועל כלם אם אמר שהכל נהיה בדברו יצא אלא היכא דנקיט כסא דשכרא בידיה וקסבר דחמרא הוא פתח בדחמרא וסיים בדשכרא מאי בתר פתיחה אזלינן או בתר חתימה אזלינן ולא איפשיטא ולקולא עבדינן ולא מהדרינן ליה דספיקא דרבנן לקולא תניא בשחרית פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים לא יצא פתח במעריב ערבים יסיים ביוצר אור יצא בערבית פתח במעריב ערבים וסיים ביוצר המאורות לא יצא פתח ביוצר אור וסיים במעריב ערבים יצא כללו של דבר הכל הולך אחר חיתום ברכות:

הכל לאיתויי מאי לאיתויי היכא דאכל תמרי וסבר דנהמא אכל פתח ובריך בדנהמא וסיים בדתמרי יצא אי נמי סיים בדנהמא יצא מאי טעמא תמרי נמי מיזן זייני אמר רבה בר חנינא סבא משמיה דרב כל שאינו אומר אמת ויציב

בשחרית ואמת ואמונה ערבית לא יצא ידי חובתו שנאמר (תהילים צ״ב:ג׳) להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות ואמר רבה בר חנינא סבא משמיה דרב המתפלל כשהוא כורע כורע בברוך וכשהוא זוקף זוקף בשם אמר שמואל מאי טעמא דרב דכתיב (תהלים קמו) ה' זוקף כפופים (דף יב:) רב ששת כי הוה כרע כרע כחיזרא וזקף כחוייא ואמר רבה בר חנינא סבא משמיה דרב כל השנה כולה מתפלל אדם האל הקדוש ומלך אוהב צדקה ומשפט חוץ מעשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים שהוא מתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט ר"א אומר אפילו עשרת הימים שבין ר"ה ליוה"כ אם אמר האל הקדוש והאל המשפט יצא שנא' (ישעיה מה) ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה וגו' מאי הוי עלה ואסיקנא והלכתא המלך הקדוש והמלך המשפט ומדאסיקנא הכי שמע מינה דליתא לדרבי אלעזר דאמר אם אמר