רי״ף גיטין כ״ב

רבא הקדש חמץ ושחרור מפקיעין מידי שעבוד אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו שני ועושה אותו בן חורין שמא ימצאנו בשוק (דף מא.) ויאמר לו עבדי אתה וכותב שטר על דמיו.

רבן שמעון ב"ג אומר אינו כותב אלא המשחרר וקא מיפלגי במזיק שעבודו של חבירו רשב"ג סבר חייב ורבנן סברי פטור וקי"ל כרבן שמעון בן גמליאל דדינא דגרמי הוא:

תנו רבנן העושה שדהו אפותקי לאחרים ושטפה נהר גובה משאר נכסים ואם אמר לו לא יהא לך פרעון אלא מזו אינו גובה משאר נכסים תניא אידך העושה שדהו אפותיקי לבעל חוב ולכתובת אשה גובין משאר נכסים רשב"ג אומר בע"ח גובה משאר נכסים כתובת אשה אינה גובה משאר נכסים שאין דרכה של אשה לחזר על בתי דינין.

ירושלמי בפרק אלמנה לכה"ג ^*הלכה א'העושה שדהו אפותיקי לאשה בכתובתה או לבע"ח בחובו ומכרה מכורה והלוקח יחוש לעצמו רשב"ג אומר לאשה בכתובתה אינה מכורה שלא עלה על דעת שתהא מחזרת על בתי דינין הוי כשמכרן לשעה אנן קיימין אבל אם לא מכרן

לשעה דברי הכל אינן מכורין:

מתני' מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד דברי ב"ה אמרו להם ב"ש תקנתם את רבו ואת עצמו לא תקנתם לישא שפחה אינו יכול (דף מא:) בת חורין אינו יכול ליבטל והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה שנא' (ישעיהו מ״ה:י״ח) לא תוהו בראה לשבת יצרה אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין וכותב שטר על חצי דמיו חזרו בית הלל להורות כב"ש:

גמ' ת"ר המשחרר חצי עבדו רבי אומר קנה וחכ"א לא קנה אמר רבה מחלוקת בשטר אבל בכסף דברי הכל קנה והילכתא כוותיה.

(דף מב.) ועבד של שני שותפין בין בשטר בין בכסף דברי הכל קנה דכל חד מינייהו לא שייר בקניינו והמשחרר שני עבדים בשטר אחד לא קנו

(דף מב:) תניא בכולן פירוש עשרים וארבעה ראשי איברים עבד יוצא בהן לחירות וצריך גט שחרור דברי ר"ש ר"מ אומר אינו צריך ר"א אומר צריך רבי טרפון אומר אינו צריך ר"ע אומר צריך המכריעין לפני חכמים אומרים נראין דברי רבי טרפון בשן ועין הואיל וזיכתה לו התורה ודברי ר"ע בשאר איברים הואיל וקנס חכמים הוא קנס קראי קא דרשינן אלא אימא הואיל ומדרש חכמים הוא והלכתא כר' עקיבא דקי"ל (עירובין דף מו:) ^*ועיין כתובות דף פד: (ג"א)הלכה כר"ע מחבירו ואף על גב דאמרינן כל מקום שאתה מוצא שנים חולקין ואחד מכריע הלכה כדברי המכריע ה"מ במתני' אבל בברייתא לא קי"ל הכי דגרסינן בפ' כירה (דף לט:) דילמא ה"מ במתני' אבל בברייתא לא וכבר ביררנו זה הענין בקידושין ^*פ"ק סי' תקצח:

(דף מג:) אמר רב הונא בר רב קטינא אמר ר' יצחק מעשה באשה אחת שחציה שפחה וחציה בת חורין וכפו את רבה ועשה אותה בת חורין כמאן כרבי יוחנן בן ברוקא דאמר על שניהן הוא אומר (בראשית א׳:כ״ח) ויברך אותם אלהים ויאמר להם פרו ורבו אר"נ בר יצחק לא התם מנהג הפקר נהגו בה:

מתני' המוכר עבדו לעובד כוכבים או לחו"ל יצא בן חורין: (דף מה.) אין פודין את השבוין יתר על דמיהן מפני תיקון