רי״ף, הלכות קטנות י״א

הלכות ציצית

(מנחות מג.) ת"ר הכל חייבין בציצית כהנים לוים וישראלים גרים ועבדים משוחררין ר"ש פוטר בנשים מפני שמצות עשה שהזמן גרמא הוא ונשים פטורות וקי"ל כר"ש מ"ט דר"ש דתניא (במדבר טו) וראיתם אותו פרט לכסות לילה אתה אומר פרט לכסות לילה או אינו אלא פרט לכסות סומא כשהוא אומר (דברים כב) אשר תכסה בה הרי כסות סומא אמור ומה אני מקיים וראיתם אותו פרט לכסות לילה ומה ראית לרבות כסות סומא ולהוציא כסות לילה מרבה אני כסות סומא שישנה בראיה אצל אחרים ומוציא אני כסות לילה שאינה בראיה אצל אחרים

ורבנן (דף מג:) האי אשר תכסה בה מאי עבדי ליה מבעי ליה לכדתני' (דברים כ״ב:י״ב) על ארבע כנפות כסותך ארבע ולא שלש אתה אומר ארבע ולא שלש או אינו אלא ארבע ולא חמש כשהוא אומר אשר תכסה בה הרי בעלת חמש אמור ומה אני מקיים ארבע ארבע ולא שלש ומה ראית לרבות בת חמש ולהוציא בת שלש מרבה אני בת חמש שבכלל חמש ארבע ומוציא אני בעלת שלש שאין בכלל שלש ארבע ואידך נפקא ליה מאשר:

ארבע ציציות מעכבות זו את זו שכולן מצוה אחת הן ר' ישמעאל אומר ארבעתן ארבע מצות ולית הלכתא כר' ישמעאל:

(דף לח.) התכלת אינה מעכבת את הלבן והלבן אינה מעכבת את התכלת (דף לח:) [תניא] ר' יצחק אומר

משום [ר' נתן שאמר משום] רבי יוסי הגלילי שאמר משום ר"י בן נורי אין לו תכלת מטיל לבן:

(דף מג:) תניא היה ר"מ אומר קשה עונש הלבן מעונש התכלת משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו הביאו לי שתי חותמות לאחד אמר לו הבא לי חותם של זהב ולאחד אמר לו הבא לי חותם של טיט פשעו שניהם ולא הביאו איזה עונשו מרובה הוי אומר זה של טיט:

(דף מ:) ת"ר טלית שהקטן מתכסה בו ראשו ורובו והגדול יוצא בו עראי חייבת אין קטן מתכסה בו ראשו ורובו אע"פ שגדול יוצא בו עראי פטורה:

ת"ר טלית כפולה חייבת בציצית ר"ש פוטר ושוין שאם כפלה ותפרה שחייבת רבה בר רב הונא איקלע לבי רבה בר רב יצחק חזייה דהוה מיכסי בטלית כפולה ורמי ליה חוטי דתכלתא אכפליה איפשוט קם חוטי על רישיה א"ל [לאו] היינו כנף דכתב רחמנא באורתא שדייה ואיכסי גלימא אחרינא א"ל מי סברת ציצית חובת גברא הוא חובת טלית היא זיל רמי ליה:

אמר רב טובי בר ביסנא אמר שמואל כלי קופסא חייבת בציצית אמר רבא ומודה שמואל בזקן שעשאה לכבודו שפטורה מאי טעמא (דברים כב) אשר תכסה בה אמר רחמנא והאי לאו לכסויי עביד בההיא שעתא דמי ליה משום (משלי י״ז:ה׳) לועג לרש חרף עושהו פירוש שעשאה לכבודו שעשאה לתכריכין שלו:

(דף מב.) רב נחמן אשכחיה לרב אדא בר אהבה דרמי חוטי ומברך אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות ציצית אמר ליה מאי ציצית דשמענא הכי אמר רב ציצית אינה צריכה ברכה ושקלינן וטרינן ואסקינן דבהא פליגי מאן דאמר ציצית אינה צריכה ברכה קסבר חובת גברא הוא