רי״ף כתובות כ״ב

כך אינה נפרעת תוספת אלא בשבועה:

לשביעית שאם פגמה וזקפה משמטת הכל כתובה ותוספת:

לכותב כל נכסיו לבניו וכתב לאשתו קרקע כל שהוא אבדה כתובתה ותוספת.

לגבות מן הקרקע כשם שאין אשה גובה עיקר כתובה אלא מן הקרקע כך אינה גובה תוספת אלא מן הקרקע.

לגבות מן הזבורית בין הכתובה בין התוספת גובה מן הזבורית.

וכל זמן שהיא בבית אביה גובה כתובתה לעולם בין כתובה ותוספת:

הגה"ה לדברי רבי מאיר (דף קד.) אבל לדברי חכמים אינה גובה אלא עד כ"ה שנים וכן פסקינן פרק הנושא דהלכה כדברי חכמים ע"כ:

ולכתובת בנין דכרין שיורשין בין הכתובה בין התוספת:

איתמר כתובת בנין דכרין פומבריתאי אמרי לא טרפה ממשעבדי ירתון תנן בני מתא מחסיא אמרי טרפה ממשעבדי יסבון תנן והלכתא לא טרפה ממשעבדי ירתון תנן מטלטלי ואיתנהו בעיניהו בלא שבועה ליתנהו בעיניהו פומבדיתאי אמרי בלא שבועה בני מתא מחסיא אמרי בשבועה

והלכתא בלא שבועה והוא דידיע דהני מטלטלי מחמת מטלטלי קמאי נינהו:

יחד לה ארעא בד' מצרנהא בלא שבועה בחד מיצרא פומבדיתאי אמרי בלא שבועה בני מתא מחסיא אמרי בשבועה והלכתא בלא שבועה אמר לעדים כתבו וחתמו והבו ליה קנו מיניה לא צריך לאמלוכי ביה לא קנו מיניה פומבדיתאי אמרי לא צריך לאמלוכי ביה בני מתא מחסיא אמרי צריך לאמלוכי ביה והלכתא צריך לאמלוכי ביה:

(^*מהר"ם ל"גירושלמי א"ל רב לחייא בריה כד אמינא לך הב מידי לפלניא אי איניש עשיר הוא אמליך בי תנינות ואי איניש מסכן הוא הב ליה מיד):

רבי אלעזר בן עזריה אומר וכו' (דף נו.) אמר רב נחמן אמר שמואל הלכה כר' אלעזר בן עזריה (דף נה:) איתמר מתנת שכיב מרע שכתב בה קנין ^*עי' אלפס ב"ב דף רכטבי רב משמיה דרב אמרי ארכבה אתרי רכשי ושמואל אמר לא ידענא מה אידון בה [בי] רב משמיה דרב אמרי ארכבה אתרי רכשי הרי היא כמתנת בריא והרי היא כמתנת ש"מ הרי היא כמתנת בריא שאם עמד אינו חוזר והרי היא כמתנת ש"מ שאם אמר הלואתו לפלוני הלואתו לפלוני ושמואל אמר לא ידענא מה אידון ביה שמא לא גמר להקנותו אלא בשטר ואין שטר לאחר מיתה :

(דף נו.) בעי רבי אבין נכנסה לחופה ולא נבעלה מהו חיבת חופה קונה או חיבת ביאה קונה ופשטינן דחיבת חופה קונה בעי רב אשי נכנסה לחופה ופירסה נדה מהו אם תמצא לומר חיבת חופה קונה חופה דחזיא לביאה אין חופה דלא חזיא לביאה לא או דילמא לא שנא תיקו הילכך אין קונה:

(דף נד:) מתני' רבי יהודה אומר רצה כותב לבתולה מאתים והיא כותבת לו התקבלתי ממך מנה ולאלמנה מנה והיא כותבת התקבלתי ממך חמשים זוז רבי מאיר אומר כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה הרי בעילתו בעילת זנות:

גמ' ((דף נו:) ^*כ"ז אינו מהלכות. ד"תכל הפוחת ואפילו בתנאה אלמא קסבר תנאה בטל ואית לה מאתים וכיון דאמר לה לית ליך אלא מנה [לא] סמכה דעתה והוי לה בעילתו בעילת זנות והא שמעינן ליה לרבי מאיר דאמר כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל הא מדרבנן תנאו קיים קסבר רבי מאיר כתובה דאורייתא) אחתיה דרמי בר ^*בגמ' בר חמא (ג"א)פפא אינסבה לרב ^*בגמ' אויא (ג"א)אדא (דף נז.) אירכסה כתובתה אתא לקמיה דרב יוסף אמר ליה הכי אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי רבי מאיר