רי״ף כתובות כ״ח

גופיה לית לה:

מתני' המשרה את אשתו ע"י שליש לא יפחות לה מקביים חטים או מד' קבים שעורים אמר רבי יוסי לא פסק שעורים אלא רבי ישמעאל שהיה סמוך לאדום ונותן לה חצי קב קטנית וחצי לוג שמן וקב גרוגרות או מנה דבילה ואם אין לו פוסק כנגדן פירות ממקום אחר ונותן לה מטה ומפץ ואם אין לו מפץ נותן לה מחצלת ונותן לה כפה לראשה וחגור למתניה ומנעל ממועד למועד וכלים של חמשים זוז משנה לשנה ואינו נותן לה לא חדשים בימות החמה ולא שחקים בימות הגשמים אלא נותן לה כלים של חמשים זוז והיא מתכסה בבלאותיהן בימות החמה והשחקים שלה:

גמ' ואילו יין לא קאמר מסייע ליה לרבי אלעזר דא"ר אלעזר (דף סה.) אין פוסקין יין לאשה וה"מ דלא רגילה אבל רגילה פוסקין דאמרי' דביתהו דרב יוסף בריה דרבא אתיא לקמיה דרב יוסף אמרה ליה פסוק לי מזוני פסק לה פסוק לי חמרא פסק לה אמר ידענא בהו בבני מחוזא דשתו חמרא דביתהו דרב יוסף בריה דרב מנשיא מדויל אתאי לקמיה דרב יוסף אמרה ליה פסוק לי מזוני פסק לה פסוק לי חמרא פסק לה פסוק לי שיראי אמר לה שיראי למה ליך א"ל לחבריך ולחברותיך (דף סה:) ת"ר מותר מזונות לבעל מותר בלאות לאשה מותר בלאות לאשה למה לה אמר רב פפא שמתכסה בהן בימי נדתה כדי שלא תתגנה על בעלה אמר אביי נקיטינן מותר בלאות אלמנה ליורשים התם כדי שלא תתגנה על בעלה הכא

תתגנה ותתגנה:

מתני' (דף סד:) נותן לה מעה כסף לצרכיה ואוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת ואם אינו נותן לה מעה כסף לצרכיה מעשה ידיה שלה ומה היא עושה לו משקל חמש סלעים שתי ביהודה שהן עשר בגליל או משקל עשר סלעים ערב ביהודה שהן עשרים בגליל ואם היתה מניקה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה בד"א בעני שבישראל אבל במכובד הכל לפי כבודו:

גמ' (דף סה:) מאי אוכלת רב נחמן אמר אוכלת ממש ושמואל אמר תשמיש כדכתיב (משלי ל׳:כ׳) אכלה ומחתה פיה וקי"ל כרב נחמן בדיני אמר רב הונא מנין לאכסנאי שאסור בתשמיש המטה שנאמר(שמואל א א׳:י״ט) וישכימו בבקר וישתחוו לפני ה' וישובו ויבואו אל ביתם הרמתה וידע אלקנה את חנה אשתו השתא אין מעיקרא לא:

ואם היתה מניקה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין על מזונותיה דרש ר' עולא רבא אפתחא דבי נשיאה אע"פ שאמרו אין אדם זן בניו ובנותיו קטנים אבל זן אותם קטני קטנים ועד כמה עד בני שש כדאמר רב אשי בן שש יוצא בערוב אמו מתניתין מסייע ליה דתנן אם היתה מניקה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה .

איתמר אמר רבי יהושע בן לוי מוסיפין לה יין שהיין יפה לחלב:

הדרן עלך אף על פי

מציאת האשה ומעשה ידיה לבעלה וירושתה ואוכל פירות בחייה בשתה ופגמה שלה ר' יהודה בן בתירא אומר בזמן שבסתר לה שני חלקים ולו אחד בזמן שבגלוי לו שני חלקים ולה אחד שלו נותנין לו מיד שלה ילקח בו קרקע והוא אוכל פירות:

גמ' תנן התם (דף סו.) קונם שאני עושה לפיך אינו צריך להפר ר"ע אומר יפר שמא תעדיף עליו יותר מן הראוי לו כי אתא רבין אמר ר' יוחנן בהעדפה שלא ע"י הדחק כ"ע לא פליגי דבעל הוא כי פליגי בהעדפה שע"י הדחק ת"ק סבר לבעל ור"ע סבר לעצמה והלכתא כת"ק והכין פסק רבינו האי גאון ז"ל:

שלו נותנים לו מיד כתב רבינו האי גאון ז"ל כך העלו בישיבה אע"ג דיחיד ורבים הלכה ברבים בזו הלכה כר' יהודה בן בתירא מדקא מקשו רבנן ומפרקי אליבא דרבי יהודה בן בתירא שמע מינה דהלכתא כוותיה: