רי״ף כתובות ל״ד

דפריש כגון שקדש אחת על תנאי שאין עליה נדרים ומינה אחר כן שליח לקדש אשה אחרת והטעוהו וקדשו לו אשה ראשונה בסתם ודברים אלו כולן אין הדעת סובלתן

ואנן הכי אסתבר לן פירוש הא שמעתא איתמר קדשה על תנאי וכנסה סתם רב אמר צריכה ממנו גט ושמואל אמר אין צריכה ממנו גט אמר ^*נ"א רבה [וכ"ה הב"ח]רבא מחלוקת רב ושמואל בטעות שתי נשים כגון שקדש אשה אחת על תנאי וחזר וקדש אשה אחרת סתם ואח"כ כנס את הראשונה סתם רב סבר כיון שחזר וקידש אשה אחרת סתם ולא הקפיד והתנה עליה כמו שהקפיד והתנה על הראשונה ש"מ אחולי אחליה לתנאי דאתני עלה דקמייתא תדע שהרי כנסה סתם ולא אדכריה לתנאיה הלכך אי איכא עלה נדרים לא אמרינן קדושי טעות הוו ולא בעיא גיטא מיניה אלא כדבעי לאפוקה משום הדין תנאה אמרי' מיהדר הוא דקהדר ביה השתא מההיא מחילה וצריכה גיטא מיניה ושמואל סבר אע"ג דקדיש ליה אשה אחרת סתם לא אמרינן מיהדר הדר ביה מתנאיה דהיאך ואחוליה אחליה לגבי דידה ואע"ג דכניס לה סתם וקא בעיל לה תנאו קיים דכל בועל על דעת תנאו הוא בועל וקידושיו קדושי טעות הן ואינה צריכה ממנו גט אבל אם לא קידש אלא אשה אחת ע"מ שאין עליה נדרים אע"פ שכנסה סתם ונמצאו עליה נדרים אפילו לרב אינה צריכה ממנו גט דלא אמרי' בה אחולי לתנאיה אלא קדושי טעות הוו ואינה צריכה ממנו גט דלא אחליה לקפידא דיליה לגבי אתתא אחריתי דנימא כי היכי דלא קפיד אהאיך ה"נ לא קפיד אהאיך קמייתא ואחוליה אחליה לקפידא קמא דקפיד

ואתני עלה א"ל אביי והא מתניתין דקתני כנסה סתם ונמצאו עליה נדדים דכטעות אשה אחת דמי וקמותבינן מינה תיובתא לשמואל אלמא איפליגו רב ושמואל בטעות אשה אחת איכא מאן דקשיא ליה מ"ט קאמרינן אמתניתין דכטעות אשה אחת דמי ולא אמרי' דטעות אשה אחת היא וטעמא דמילתא משום דלא קתני בה בהדיא המקדש את האשה ע"מ שאין עליה נדרים וכנסה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא שלא בכתובה אלא רב הוא דקא פריש לה הכי ובטיל ליה האי מימרא ^*נ"א דרבהדרבא

והדר ^*נ"א רבהרבא וקאמר מחלוקת בטעות אשה אחת כעין שתי נשים דכי היכי דשתי נשים אע"ג דקדיש לחדא על תנאי כיון דהדר וקדיש לאידך סתם אחולי אחליה לתנאיה ה"נ באשה אחת אע"ג דקדיש לה על

תנאי כיון דהדר וכנסה סתם ולא קפיד ליה אתנאיה אמרינן אחולי אחליה לתנאיה אבל טעות אשה אחת גרידתא כגון שקדש על תנאי ובעל לאלתר דלא מצית למימר אחולי אחליה לתנאיה דכחד עובדא הוא וכמאן דאתנו בבעילה דמי אפי' רב מודה דלא צריכא גיטא מיניה משום דקדושי טעות הן שעל דעת תנאו בעל

ודייקינן להאי פירושא מדקתני בטעות אשה אחת כעין שתי נשים כנסה וקתני בטעות אשה אחת גרידתא ובעל דאלמא כנסה לאחר זמן משמע ובעל לאלתר הלכך כדכנסה לאחר זמן ולא קא קפיד בתנאיה בשעת כניסה ולא קא בדיק אי איתיה לתנאיה או לא אמרינן אחולי אחליה לתנאיה אבל קידש ובעל לאלתר מוכח מילתא דאדעתא דתנאי בעל וכמאן דאתני בבעילה דמי ולא אמרינן אחולי אחליה לתנאיה

ודייקינן נמי מדקתני במתניתין ובפלוגתא דרב ושמואל דתרוייהו (^*ד"ת מ"זסברי) טעות אשה אחת כעין שתי נשים נינהו וכנסה סתם טעמא דכנסה סתם הא לא כנסה סתם אלא קפיד ובדיק לתנאיה בשעת כניסה אפילו רב מודה דלא בעיא גיטא מיניה דעל תנאו בעל וקדושי טעות הן והיינו טעות אשה אחת גרידתא והיכא דקדיש ובעל לאלתר נמי דכוותה הוא וחד טעמא הוא והני תיובתא דכולהו דקא מותיב ליה אביי לרב לית בהו אלא לשון בעילה למימרא דאפילו לאלתר בעל פליגי ופריק רב להנהו תיובתא כולהו וקא מסייע ליה מדר' יוחנן (דף עד.) דאמר רב אחא בר יעקב אמר ר' יוחנן המקדש על תנאי ובעל אינה צריכה ממנו גט ושמעת מינה דהדא היא טעות אשה אחת גרידתא דלא צריכה גיטא משום דמקח טעות הוא

אלו דברי רבא ואפילו הכי לית הלכתא כוותיה דהא אסקינן אמר רב כהנא משמיה דעולא המקדש על תנאי ובעל צריכה ממנו גט זה היה מעשה ולא היה כח בחכמים להוציאה בלא גט ולאפוקי מהאי תנא דאמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי ישמעאל (במדבר ה) והיא לא נתפשה אסורה הא נתפשה מותרת ויש לך אחרת שאע"פ שלא נתפשה מותרת ואיזו זו שקדושיה קדושי טעות שאפילו בנה מורכב על כתפה ממאנת והולכת לה אלמא ליתא לדרבי ישמעאל

וגרסי' תו בפ' בא סימן התחתון (נדה דף נב.) בענין תינוקת שהביאה שתי שערות אינה יכולה למאן רבי יהודה אומר עד שירבה השחור אמר רבי אבהו אמר ר"א הלכה כר' יהודה ומודה רבי יהודה שאם נבעלה לאחר שהביאה שתי שערות שוב אינה יכולה למאן חבריה דרב כהנא סבור למעבד עובדא כר' יהודה ואע"ג דנבעלה אמר להו רב כהנא לא כך היה מעשה בבתו של רבי ישמעאל שבאה לבית המדרש למאן ובנה מורכב על כתפה ואותו היום הוזכרו דברי רבי ישמעאל ורבתה בכיה בבית המדרש אמרו דבר שאמר אותו צדיק יכשל בו זרעו דאמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי ישמעאל והיא לא נתפשה אסורה הא נתפשה מותרת ויש לך אחרת שאע"פ שלא נתפשה מותרת ואיזו זו שקדושיה קדושי טעות שאפילו בנה מורכב על כתפה ממאנת והולכת לה ונמנו וגמרו עד מתי הבת ממאנת עד שתביא שתי שערות פריש ולא עביד עובדא:

(דף עד.) אמר רב יוסף בר אבא אמר רבי מנחם אמר רבי אבא המקדש בפחות משוה פרוטה ובעל