קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגום

נ״ז א:א׳

אלא בב"ד וחכמים אומרים מוכרת היא אפילו ארבעה או חמשה פעמים ומוכרת למזונות שלא בבית דין וכותבת למזונות מכרתי וגרושה לא תמכור אלא בבית דין

נ״ז א:ב׳

גמ' מתני' מני ר"ש היא דתניא מכרה כתובתה משכנה כתובתה עשתה כתובתה אפותיקי לאחר אין לה מזונות דברי ר' מאיר ר"ש אומר אע"פ שלא מכרה אלא מקצתה ולא משכנה אלא מקצתה לא תמכור את השאר אלא בב"ד וליתא לדרבי שמעון דאמרינן (דף צח.) ההיא איתתא דתפסה כסא דכספא בכתובתה אתאי לקמיה דרבא אמר לית דחש להא דר"ש דאמר לא אמרי' מקצת כסף ככל כסף

נ״ז א:ג׳

שלח ליה רבה בריה דרבא לרב יוסף מוכרת שלא בב"ד צריכה שבועה או אינה צריכה שבועה ותיבעי לך הכרזה אמר ליה הכרזה לא מיבעי לי דאמר רבי זירא אמר רב נחמן אלמנה ששמה לעצמה לא עשתה כלום היכי דמי אי דאכרוז אמאי לא עשתה כלום אלא לאו דלא אכרוז לעצמה הוא דלא עשתה כלום הא לאחר מה שעשתה עשתה לעולם דאכרוז ואמרינן לה מאן שם לך כי ההוא גברא דאפקידו גביה כיסתא דיתמי אזל שמה לנפשיה בארבע מאה זוזי לסוף אייקר וקם בשית מאה אתו לקמיה דרב אסי אמר ליה מאן שם לך והלכתא צריכה שבועה ואינה צריכה הכרזה:

נ״ז א:ד׳

מתני' אלמנה שהיתה כתובתה מאתים ומכרה שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה נתקבלה כתובתה היתה כתובתה מנה ומכרה שוה מנה ודינר במנה מכרה בטל ואפילו אומרת אני אחזיר הדינר ליורשין מכרה בטל רבן שמעון בן גמליאל אומר לעולם מכרה קיים עד שתהא

נ״ז ב:א׳

שם כדי שתשייר בשדה בת תשעה קבין ובגינה בת חצי קב, וכדברי ר' עקיבא בית רובע היתה כתובתה ארבע מאה זוז מכרה לזה במנה ולזה במנה ולאחרון יפה מנה ודינר במנה של אחרון מכרה בטל ושל כולן מכרן קיים:

נ״ז ב:ב׳

גמ' מאי שנא מאתים במנה דאמרינן לה את אפסדת שוה מנה במאתים נמי תימא אנא ארווחי אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה (דף צח:) כאן שנה רבי הכל לבעל המעות כדתניא הוסיפו לו אחת יתירה הכל לשליח דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר חולקין והתניא ר' יוסי אומר הכל לבעל המעות אמר רמי בר אבא אמר ר' יצחק לא קשיא כאן בדבר שאין לו קצבה כאן בדבר שיש לו קצבה

נ״ז ב:ג׳

אמר רב פפא *צ"ל הלכתא וכ"ה בגמ' וברא"שהילכך בדבר שיש לו קצבה חולקין בדבר שאין לו קצבה הכל לבעל המעות פירוש דבר שיש לו קצבה כגון הפירות שנמכרין מנין ידוע או משקל ידוע או מדה ידוע בכך וכך אם נתן לו המוכר אותו הדבר ידוע והוסיף לו אחת יתרה חולקין ולמה חולקין השליח עם בעל הבית הואיל ובאתה לו לשליח הנאה ע"י בעל הבית חולק עמו:

נ״ז ב:ד׳

איבעיא להו אמר לשלוחו זיל זבין לי מארעא דידי בי ליתכא ואזל איהו וזבין כורא מאי מי אמרינן מוסיף על דבריו הוי וליתכא מיהא קני ליה או דילמא מעביר על דבריו הוי וליתכא נמי לא קני (דף צט.) איכא דאמרי הא לא תבעי לך דודאי מוסיף על דבריו הוי כי תבעי לך היכא דאמר ליה זבין לי כורא ואזל וזבין ליה ליתכא מאי מי אמרינן אמר ליה דטבא לך עבדי לך או דילמא מצי אמר ליה לא ניחא לי דלפשו שטרי עלאי ולא אפשיטא בהדיא וסוגיין דמעביר על דבריו הוי

נ״ז ב:ה׳

(דף צט: ע"ש) פשיטא אמר לחד קפידא ואי זבין לתרי לא הוי זביניה זביני אמר סתמא מאי רב הונא אמר לאחד ולא לשנים רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי לאחד ואפילו לשנים לאחד ואפילו למאה אקלע רב נחמן לסורא עול לגביה רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרי ליה כה"ג מאי אמר להו לאחד ואפילו לשנים ואפילו למאה ואע"ג דטעה שליח היכא דטעה שליח לא קאמינא והא מר הוא דאמר אין אונאה לקרקעות ה"מ היכא דטעה בעה"ב אבל שליח א"ל לתקוני שדרתיך ולא לעותי וכן הלכתא:

נ״ז ב:ו׳

מתני' שום הדיינין שפחתו שתות או שהותירו שתות מכרן בטל אומר רשב"ג אם כן מה כח ב"ד יפה אבל אם עשו איגרת בקורת אפילו מכרו שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה מכרן קיים:

טקסטים

  • עברית: Vilna Edition · רישיון: PD

לאן עכשיו

להמשיך לקרוא