רי״ף קידושין ג׳

תן מנה לפלוני (דף ז.) ואקדש אני לך מקודשת מדין ערב ערב לאו אף על גב דלא מטי הנאה לידיה קא משעבד נפשיה האי איתתא נמי אע"ג דלא מטי הנאה לידה קא מקניא נפשה הא לך מנה והתקדשי לפלוני מקודשת מדין עבד כנעני עבד כנעני לאו אע"ג דלא חסר מידי קא קני נפשיה האי גברא נמי אע"ג דלא חסר מידי קא קני להך איתתא ואמר רבא תן מנה לפלוני ואקדש אני לו מקודשת מדין שניהם מדין ערב ומדן עבד כנעני בעי רבא הילך מנה ואקדש אני לך מהו מר זוטרא משמיה דרב פפא אמר מקודשת והני מילי באדם חשוב דבההיא הנאה דקא מקבל מתנה מינה קא מקניא נפשה (^*ד"ת מ"זאמר רבא וכן לענין ממונא)

(דף ז:) ההוא גברא דקדיש בשיראי רבה אמר לא צריכי שומא ורב יוסף אמר צריכי שומא אי אמר לה בכל דהו כולי עלמא לא [פליגי דלא] צריכי שומא ואי אמר לה בחמשין ולא שוו חמשין הא לא שוו חמשין כי פליגי דאמר לה בחמשין ושוו חמשין רבה אמר לא צריכי שומא דהא שוו חמשין ורב יוסף אמר צריכי שומא דכיון דאיתתא לא בקיאה בשומא לא סמכה דעתה (דף ט.) והלכתא שיראי לא צריכי