רי״ף שבת י״ז

ולא איפשיטא ולקולא עבדינן ולא אסרינן לההוא תבשיל דספיקא דרבנן הוא ולקולא:

גרסינן בפ' מרובה (ב"ק דף עא.) המבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל דברי ר"מ רבי יהודה אומר בשוגג יאכל למוצאי שבת במזיד לא יאכל עולמית ר' יוחנן הסנדלר אומר בשוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו במזיד לא יאכל עולמית לא לו ולא לאחרים מאי טעמא דר' יוחנן הסנדלר כדדרש ר' חייא אפיתחא דבי נשיאה (שמות ל״א:י״ד) ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם מה קדש אסור באכילה אף מעשה שבת אסור באכילה אי מה קדש אסור בהנאה אף מעשה שבת אסור בהנאה תלמוד לומר לכם שלכם תהא יכול אפילו בשוגג תלמוד לומר (שמות ל״א:י״ד) מחלליה מות יומת במזיד אמרתי לך ולא בשוגג פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר מעשה שבת דאורייתא וחד אמר מעשה שבת דרבנן מאן דאמר מעשה שבת דאורייתא כדאמרן ומאן דאמר דרבנן דאמר קרא כי קדש היא לכם היא קדש ואין מעשיה קדש

וקי"ל דבכל התורה כולה רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל וש"מ דליתא לדר' יוחנן הסנדלר הלכך הלכה כרבי יהודה דאמר המבשל בשבת בשוגג יאכל למוצאי שבת בין לו בין לאחרים במזיד יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו גרסינן בחולין בפ"ק (דף טו:) השוחט לחולה בשבת מותר לבריא באומצא מ"ט כיון דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה כי קא שחיט אדעתא דחולה קא שחיט המבשל לחולה בשבת אסור

לבריא גזירה שמא ירבה בשבילו:

וב"ה אומרים אף מחזירין: אמר רב ששת לדברי האומר (דף לח:) מחזירין מחזירין (כמה פעמים) בשבת ואף רבי אושעיא סבר מחזירין ואפילו בשבת דאמר ר' אושעיא פעם אחת היינו עומדין לעילא מרבי חייא רבה והעלינו לו קומקום של חמין מדיוטא התחתונה לדיוטא העליונה ומזגנו לו את הכוס והחזרנוהו למקומו ולא אמר לנו דבר אמר רבי זריקא א"ר אמי אמר רבי תדאי לא שנו אלא שעודן בידו אבל הניחן על גבי קרקע אסור א"ר חזקיה משמיה דאביי הא דאמרן עודן בידו מותר לא אמרן אלא שדעתו להחזיר אבל אין דעתו להחזיר אסור מכלל דאם הניחן על גבי קרקע אע"פ שדעתו להחזיר אסור:

בעי ר' ירמיה תלאן במקל מהו הניחן על גבי מטה מהו תיקו בעי רב אשי פינן ממיחם למיחם מהו תיקו:

מתני' תנור שהסיקוהו בקש או בגבבא לא יתן בין מתוכו בין מעל גביו כיפה שהסיקוה בקש ובגבבא הרי היא ככירים בגפת או בעצים הרי היא כתנור:

גמ' ת"ר תנור שהסיקוהו בקש או בגבבא אין סומכין לו ואין צריך לומר בתוכו ואין צריך לומר על גביו ואין צריך לומר שהסיקוהו בגפת או בעצים:

כיפה שהסיקוה: אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי האי כיפה היכי דמי אי ככירה דמי אפילו בגפת ובעצים נמי לישתרי ואי כתנור דמי אפילו בקש ובגבבא נמי לא לישתרי אמר ליה נפיש הבליה מדכירה וזוטר מתנור:

ושמעינן מינה דכל מידי דאסור לאשהויי על גבי כירה אלא אם כן גרופה וקטומה אסור לאשהויי ע"ג כיפה אפי' גרופה וקטומה אבל חמין שהוחמו כל צרכן ותבשיל שבישל כל צרכיה שרי לאשהויי ע"ג כיפה מידי דהוה אכירה דאע"ג דאסיר לאשהויי עלה כי לא גרופה וקטומה מידי דלא בשיל כל צרכיה אבל מידי דבשיל כל צרכיה שרי הכא נמי לא שנא ודוקא מצטמק ורע לו דומיא דכירה אבל מצטמק ויפה לו אסיר והיכי דמי כירה והיכי דמי כיפה אמר ר' יוסי בר' חנינא כירה מקום שפיתת ב' קדירות