רי״ף סוכה כ״ב

גמ' (דף מד.) איתמר ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי ח"א ערבה יסוד נביאים היא וח"א מנהג נביאים היא ואסיקנא (דף מד:) אמר איבו הוה קאימנא קמיה דר' אלעזר בר צדוק ואייתי ההוא גברא ערבה קמיה שקיל חביט חביט ולא בריך קסבר מנהג נביאים היא ואמנהגא לא מברכינן א"ר אמי ערבה צריכה שיעור ואינה ניטלת אלא בפני עצמה ואין אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב ורב חסדא אמר רבי יצחק אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב וכמה שיעורה אמר רב נחמן שלשה בדי עלין לחין ורב ששת אמר אפי' עלה אחד בבד אחד:

(דף מו.) ת"ר העושה לולב לעצמו אומר שהחיינו נטלו לצאת בו אומר בא"י אקב"ו על נטילת לולב ואע"פ שבירך יו"ט ראשון חוזר ומברך יו"ט שני והעושה סוכה לעצמו אומר שהחיינו נכנס לישב בה אומר בא"י אקב"ו לישב בסוכה:

ואסיקנא דכל שעה שנכנס לישב בה מברך לישב בסוכה דגמרינן לה מתפילין דתניא תפילין כל זמן שמניחן מברך עליהן דברי רבי וקי"ל כותיה דהא רבא כל אימת דמנח להו מברך ורבי מרי נמי אמר דכל אימת דמנח להו מברך עלייהו וכן הלכה:

ת"ר העושה סוכה לעצמו אומר שהחיינו היתה עשויה ועומדת אם יכול לחדש בה דבר מברך מיד

ואם לאו לכשיכנס לישב בה מברך שתים. אמר רב אשי חזינא ליה לרב כהנא דמסדר להו כולהו אכסא דקידושא:

גרסינן בפרק החליל (דף נו.) איתמר רב אמר סוכה ואח"כ זמן ורבה בר בר חנה אמר זמן ואח"כ סוכה ורב ששת בריה דרב אידי אמר סוכה ואח"כ זמן והלכתא סוכה ואח"כ זמן:

(דף מו.) ת"ר היו לפניו מצות הרבה מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על המצות ר' יהודה אומר מברך על כל אחת ואחת בפ"ע אמר רבי זירא ואיתימא ר' חנינא בר פפא הלכה כר"י:

(דף מו.) אמר ר' יוחנן אתרוג בשביעי אסורה בשמיני מותרת סוכה אפילו בשמיני אסורה ולדידן דאית לן תרי יומי היכי עבדינן אמר אביי אתרוג שמיני ספק שביעי אסורה תשיעי ספק שמיני מותרת וכן הלכה:

הפריש שבעה אתרוגין לז' ימים רב אמר כל אחד ואחד יוצא בה ואוכלה לאלתר ורב אסי אמר כל אחד ואחד יוצא בה ואוכלה למחר וקי"ל כרב אסי דהא ר' יוחנן קאי כותיה:

ולענין מיתב בסוכה (דף מז.) בח' הלכתא מיתב יתבינן ברוכי לא מברכינן והיינו טעמא דלא מברכינן דכיון דיום שמע"צ הוא דלא אפשר לברוכי לישב בסוכה דסתרו אהדדי אי יום סוכה הוא לאו שמע"צ הוא ואי שמע"צ הוא לאו יום סוכה הוא ומשום דמספקא לן