רי״ף יבמות י״ד

הראשון והלכתא כוותייהו:

מתני' היבמה לא תחלוץ ולא תתיבם עד שיהו לה שלשה חדשים וכן שאר כל הנשים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהו להן ג' חדשים אחד בתולות ואחד בעולות ואחד אלמנות ואחד גרושות ואחד נשואות ואחד ארוסות ר' יהודה אומר הנשואות יתארסו והארוסות ינשאו חוץ מן הארוסה שביהודה מפני שלבו גס בה רבי יוסי אומר כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה (דף מא:) מפני האיבול:

גמ' תניא מעשה באחד שבא לפני רבי יוסי אמר לו מהו לחלוץ בתוך שלשה אמר לו לא תחלוץ ותחלוץ ומה בכך קרא עליו המקרא הזה (דברים כה) אם לא יחפוץ האיש הא חפץ מיבם כל העולה ליבום עולה לחליצה ושאינו עולה ליבום אינו עולה לחליצה ת"ר היבמה שלשה חדשים הראשונים ניזונת משל בעלה מכאן ואילך אינה ניזונת לא משל בעלה ולא משל יבם עמד בדין וברח ניזונת משל יבם נפלה לפני יבם קטן מאי מיבם לית לה מבעל מאי פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר אית לה וחד אמר לית לה והלכתא לית לה משמיא קנסוה:

ירושלמי חלה כמי שברח הלך למדינת הים כמי שברח ת"ר יבמה שחלצו לה בתוך ג' צריכה להמתין ג' חדשים (דף מב.) אחר ג' חדשים אינה צריכה להמתין ג' חדשים וג' חדשים שאמרו משעת מיתת בעל ולא משעת חליצת יבם ומאי שנא מגט דרב אמר משעת נתינה ושמואל אמר משעת כתיבה אמר רבא ק"ו לאיסור כרת התרת לאיסור לאו לא כל שכן:

וכן שאר כל הנשים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהא להן שלשה חדשים בשלמא יבמה כדאמרן אלא שאר כל הנשים מ"ט לא אמר רב יהודה אמר שמואל אמר קרא (בראשית י״ז:ז׳) להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך להבחין בין זרעו של ראשון לזרעו של שני וגר וגיורת צריכות להמתין שלשה חדשים להבחין בין זרע שנזרע בקדושה לזרע שנזרע שלא בקדושה רבא אמר היינו טעמא דכל הנשים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהא להן שלשה חדשים גזירה שמא ישא אחותו מאביו וייבם אשת אחיו מאמו ויוציא את אמו לשוק ויפטור את יבמתו לשוק

פי' אם לא תמתין האשה אחר בעלה ג' חדשים אפשר שתהא מעוברת מבעלה הראשון ואומרים בנו של אחרון הוא ופעמים שישא בתו של ראשון שלא מאמו ונמצא שנשא אחותו מאביו ואפשר שימות בנו של אחרון בלא זרע ומיבם זה אשתו בחזקת שהוא אחיו מאביו והוא אינו אלא אחיו מאמו ואפשר שימות זה האחרון בלא בנים ואשתו זקוקה ליבום ומדמין שזה בנו הוא ומוציא את אמו לשוק בלא חליצה וגם אפשר שימות בנו של ראשון בלא זרע ואין לו אח אחר מן האב אלא זה והן מדמין שזה בנו של אחרון הוא ואין לאותו המת אח ליבם את אשתו ונמצאת יבמתו נפטרת לשוק בלא חליצה:

אחד בעולות ואחד נשואות: (דף מב:) ר' אלעזר לא על לבי מדרשא אשכחיה לרב אסי א"ל מאי אמור האידנא בבי מדרשא א"ל הכי א"ר יוחנן הלכה כר' יהודה מכלל דיחידאה פליג עליה אין דתניא הרי שהיתה רדופה לילך לבית אביה או שהיה לה כעס עם בעלה או שהיתה חולה או שהיה בעלה חולה או זקן או עקרה או קטנה או אילונית או זקנה או שאינה ראויה לילד פירוש כגון שנשאת בת ארבעים דאמר רב חסדא (ב"ב דף קיט:) נשאת בת ארבעים שוב אינה יולדת או ששהתה

אחר בעלה עשר שנים (מכילתין דף לד:) ולא היה בדעתה לינשא הני אינן ראויות לילד כולן צריכות להמתין שלשה חדשים דברי רבי מאיר ר' יהודה מתיר ליארס ולינשא מיד אמר ר' חייא בר אבא חזר בו רבי יוחנן אמר רב יוסף ממתניתא דכרמא הדר ביה דתניא אמר ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא כך שמעתי מפי חכמים בכרם ביבנה כולן צריכות להמתין ג' חדשים והלכה כר"מ דהא רבי יוחנן דאמר הלכה כרבי יהודה הדר ביה ועוד דקי"ל דהלכה כרבי מאיר בגזירותיו כדגרסינן בפרק אע"פ אמר רב נחמן אמר שמואל הלכה כר"מ בגזירותיו:

(דף מג.) אמימר שרא ליארס ביום צ' א"ל רב אשי לאמימר והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו צריכה להמתין ג' חדשים חוץ מיום שמת בו וחוץ מיום שנתארסה כו א"ל ההוא לענין מניקה איתמר דרב ושמואל דאמרי תרוייהו צריכה להמתין כ"ד חדש חוץ מיום שנולד בו וחוץ מיום שנתארסה בו והלכתא צריכה להמתין כ"ד חדש חוץ מיום שנתארסה כו וחוץ מיום שנולד בו וצריכה להמתין ג' חדשים חוץ מיום שמת בו וחוץ מיום שנתארסה בו:

רבי יוסי אומר כל הנשים יתארסו כו' (דף מג:) תנא וכמה איבול שלה שלשים יום:

מתני' ארבעה אחין נשואין ארבע נשים ומתו ורצה הגדול שבאחין ליבם את כולן הרשות בידו מי שהיה נשוי שתי נשים ומת ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה (דף מד.) היתה אחת מהן כשרה ואחת פסולה אם היה חולץ חולץ לפסולה ואם היה מיבם מיבם לכשרה:

גמ' הרשות בידו ושבקינן ליה והתניא וקראו לו זקני עירו הן ולא שלוחן ודברו אליו שמשיאין לו עצה ההוגנת לו שאם היה הוא ילד והיא זקנה הוא זקן והיא ילדה אומרין לו מה לך אצל ילדה מה לך אצל זקנה כלך אצל שכמותך ואל תכניס קטטה בתוך ביתך הכא במאי עסקינן בדאפשר ליה ואי אפשר ליה מאי איריא ארבע אפילו טובא נמי אלא עצה טובה קא משמע לן ארבע אין טפי לא כי היכי דנימטי להו עונה בחדש:

(וכן) מי שהיה נשוי שתי נשים ומת ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה ונייבם לתרוייהו אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אמר קרא (דברים כ״ה:ט׳) אשר לא יבנה את בית אחיו בית אחד הוא בונה ואין בונה שני בתים וניחלוץ לתרוייהו אמר מר זוטרא בר טוביא אמר קרא (דברים כ״ה:י׳) בית חלוץ הנעל בית אחד הוא חולץ ואינו חולץ לשני בתים וניחלוץ לחדא ונייבם לחדא [אמר קרא אשר לא יבנה כיון שלא בנה שוב לא יבנה ונייבם לחדא וניחלוץ לחדא] אמר קרא (דברים כ״ה:ז׳) ואם לא יחפוץ האיש הא חפץ מיבם העולה ליבום עולה לחליצה ושאינו עולה ליבום אינו עולה לחליצה ועוד כדי שלא יאמרו בית מקצתו בנוי ומקצתו חלוץ ויאמרו אי דמייבם והדר חליץ ה"נ אלא גזירה דלמא אתו ליבומי אחר חליצה ורחמנא אמר אשר