רי״ף יבמות מ״ב

מת פקח בעל חרשת מה יעשה פקח בעל הפקחת כונס ואם רצה להוציא יוציא מת פקח בעל הפקחת מה יעשה פקח בעל חרשת או חולץ או מיבם:

שני אחים אחד פקח ואחד חרש נשואין שתי נכריות אחת פקחת ואחת חרשת מת חרש בעל חרשת מה יעשה פקח בעל הפקחת כונס ואם רצה להוציא יוציא מת פקח בעל פקחת מה יעשה חרש בעל חרשת כונס ואינו מוציא לעולם:

סליק פירקא

(דף קיד:) האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים שלום בינו לבינה ושלום בעולם באה ואמרה מת בעלי תנשא מת בעלי תתיבם שלום בינו לבינה ומלחמה בעולם קטטה בינו לבינה ושלום בעולם באה ואמרה מת בעלי אינה נאמנת רבי יהודה אומר לעולם אינה נאמנת אא"כ באה בוכה ובגדיה קרועים אמרו לו אחת זו ואחת זו תנשא:

(דף קטז: ע"ש) בית הלל אומרים לא שמענו אלא הבאה מן הקציר בלבד אמרו להן ב"ש אחד הבאה מן הקציר ואחד הבאה מן הזיתים ואחד הבאה ממדינת הים לא דברו בקציר אלא בהווה חזרו ב"ה להורות כדברי ב"ש:

גמ' (דף קיד:) אמר רבא מאי טעמא דמלחמה משום דאמרה בדדמי ס"ד בכל הני דאיתקטיל הוא פליט ואם תמצא לומר כיון דשלום בינו לבינה נטרד וחזיא זמנין דמחו ליה בגירא או ברומחא וסברא ודאי מאית לה ואיכא דעבדי ליה סמתרי וחיי ולפיכך אינה נאמנת אמר רבא רעבון גרוע ממלחמה דאילו במלחמה כי אמרה מת בעלי במלחמה הוא דלא מהימנא הא מת על מטתו מהימנא ואילו רעבון לא מהימנא עד דאמרה מת וקברתיו:

מפולת הרי הוא כמלחמה דאמרה בדדמי נחשים ועקרבים הרי הן כמלחמה דאמרה בדדמי דבר אמרי לה כמלחמה ואמרי לה אינו כמלחמה אמרי לה כמלחמה דאמרה בדדמי ואמרי לה אינו כמלחמה דסמכא אדאמרי אינשי שבע שני הוה מותנא ואיניש בלא שניה לא שכיב איבעיא להו החזיקה היא מלחמה בעולם מהו מי אמרינן מה לה לשקר דאי (דף קטו.) בעי אמרה שלום

בעולם או דילמא כיון דחזקה הוא דאמרה בדדמי לא אתיא מה לי לשקר ומרעי לחזקה ולא איפשיטא

עישנו עלינו בית עישנו עלינו מערה הוא מת ואני נצלתי אינה נאמנת דאמרינן לה כי היכי דלדידך איתרחיש ניסא לדידיה נמי איתרחיש ניסא נפלו עלינו כותים נפלו עלינו ליסטים הוא מת ואני נצלתי נאמנת כדרב אידי דאמר אשה כלי זיינה עליה כלומר שמניחין אותה לבא עליה

ההוא גברא דבשילהי הילוליה איתלי נורא בגנניה אמרה להו דביתהו חזו גבראי (אתו) חזו גבראי אתו חזו גברא חרוכא דשדי ופסתא דידא דשדיא רבא אמר נאמנת ור"ח בר אבין אמר האי גברא חרוכא דילמא איניש מעלמא אתא לאצוליה ואכלתיה נורא והאי ^*בד"ס הגי' פס ידאפסתא פס ידא דחתנא הוא ומחמת כיסופא ערק ליה ואזיל לעלמא

איבעיא להו עד אחד במלחמה מהו טעמא דעד אחד דמהימן משום דמילתא דעבידא לאיגלויי לא משקר ה"נ לא משקר או דילמא טעמא דעד אחד משום דהיא גופה דייקא ומינסבא והכא זימנין דסניא ליה ולא דייקא ומינסבא ואתינן למפשטה מהא דתניא מעשה בשני תלמידי חכמים שהיו באין עם אבא יוסי בן סימאי בספינה וטבעו והשיא רבי את נשותיהן ע"פ נשים והא מים כמלחמה דמו ומאה נשים כעד אחד דמו וקתני והשיא רבי את נשותיהן אלמא דעד אחד נאמן במלחמה

ודחינן ותסברא והא מים שאין להן סוף נינהו ומים שאין להם סוף אשתו אסורה אלא היכי דמי הכא כגון דקאמרן אסוקינהו לקמן (דף קטו:) וחזונוהו לאלתר וקאמרי סימנין דידהו דלאו עלייהו קא סמכינן אלא אסימנין הוא דקא סמכינן וליכא למגמר מינה דסמכינן אנשים והוא הדין לעד אחד

ולא אפשיט בעיין אלא מיהו כיון דאמרינן בפרקא דלקמן (דף קכא.) ההוא גברא דטבע בדיגלת ואסקוה אגישרא דשביסתנא ואסבא רבא לדביתהו אפומא דשושבינא לבתר חמשא יומא שמעינן דעד אחד במים שאין להם סוף נאמן ודוקא היכא דאמר אסקוה לקמאי וחזיתיה לאלתר ואישתמודענא ליה דאיהו פלוני וכד אסיקנא למעשה דשני ת"ח שהיו באין עם אבא יוסי בן סימאי וכדאמרינן בההוא גברא דטבע בדיגלת ואסקוה אגישרא והוא הדין לעד אחד במלחמה היכא דאמר מת וקברתיו ואי לא קא מסהדי