רי״ף יבמות ה׳

ואם לאו יבא עשה וידחה לא תעשה אלא מ"ט אמור רבנן חייבי לאוין חולצין ולא מיבמין גזרה ביאה ראשונה אטו ביאה שנייה והיינו דקתני (לעיל דף כ:) גבי פצוע דכא וכרות שפכה ואם בעלו קנו ואסור לקיימן בביאה שנייה משום שנאמר (דברים כ״ג:ב׳) לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל ה':

ואחיו הוא לכל דבר (דף כב:) למאי הלכתא ליורשו וליטמא לו:

חוץ ממי שיש לו מן השפחה ומן העובדת כוכבים מ"ט אמר קרא (שמות כ״א:ד׳) האשה וילדיה תהיה לאדוניה אשכחן שפחה עובדת כוכבים מנא לן אמר ר' יוחנן משום ר"ש בן יוחאי אמר קרא (דברים יז) כי יסיר את בנך מאחרי בנך הבא מבתך קרוי בנך ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה:

וחייב על מכתו ועל קללתו וכו': קרי כאן (שמות כא) ונשיא בעמך לא תאור בעושה מעשה עמך בשעשה תשובה ה"מ לענין חיובא אבל לענין איסורא אפילו לא עשה תשובה אסור לו לבן להכותו לאביו ולקללו דגרסינן בסנהדרין בפרק אלו הן הנחנקין (דף פה:) אמר רבה בר רב הונא וכן תנא דבי רבי ישמעאל לכל אין הבן נעשה שליח לאביו לא להכותו ולא לקללו חוץ ממסית ומדיח שהרי אמרה תורה (דברים י״ג:ט׳) לא תחמול ולא תכסה עליו:

הא דתנן ובנו הוא לכל דבר חוץ ממי שיש לו מן השפחה ומן העובדת כוכבים אמרי רבואתא ה"מ שפחה דאחרים דומיא דעובדת כוכבים דלית ליה קנין בגוה אבל שפחה דידיה לא דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ואיתמר משמיה דרב נטרונאי גאון הכי הא דתנן (קדושין דף סו:) וכל מי שאין לה עליו ולא על אחרים קדושין הולד כמוה ואי זו זו ולד שפחה ועובדת כוכבים ה"מ שפחה דאחרים דומיא דעובדת כוכבים דלית ליה קנין בגוה אבל בא על שפחה דידיה וילדה ממנו בת אע"ג דלא נקיטא גט חירות בתו היא דאמור רבנן אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ואם בא עליה חייב משום בתו ואם בא עליה בנו חייב משום אחותו

וחזינן לגאון אחר דמספקא ליה מילתא ומתוך דבריו נקיטינן בהא מילתא לחומרא לגבי איסורא דהיכא דאית ליה איתתא ומית ולית ליה זרעא אלא האי דאוליד מן השפחה נקיטינן לחומרא וחולצת ההיא איתתא ולא מתיבמת ולענין ממונא נקיטינן לקולא ולא ירית ליה אבל איהו גופיה לא מזבני ליה יורשין ואי בעא למיסב בת ישראל מצריכין גט שחרור ואי קדיש מקמי גט שחרור מצריכינן לה גיטא מיניה ואי בעי למנסב שפחה לא שבקינן ליה:

מתני' (מכילתין דף כג:) מי שקידש אחת משתי אחיות ואינו יודע אי זו מהן קידש נותן גט לזו וגט לזו מת ולו אח אחד חולץ לשתיהן היו לו שנים אחד חולץ ואחד מיבם קדמו וכנסו אין מוציאין מידן:

גמ' שמעת מינה קדושין שאין מסורין לביאה הוו קדושין הכא במאי עסקינן שהוכרו ולבסוף נתערבו האי קושיא והאי פירוקא אליבא דרבא הוא דסבר קידושין שאין מסורין לביאה לא הוו קידושין ולית הלכתא כותיה דקיימא לן כאביי ביע"ל קג"ם והא חדא מינייהו הלכך בין הוכרו בשעת קידושין ולבסוף נתערבו בין לא הוכרו כלל נותן גט לזו וגט לזו כפשטא דמתני':

היו לו שנים אחד חולץ ואחד מייבם. דוקא מיחלץ והדר יבומי אבל יבומי ברישא לא דקא פגע באחות זקוקתו:

מתני' שנים שקדשו שתי אחיות זה אינו יודע אי זו קידש וזה אינו יודע אי זו קידש זה נותן שני גיטין וזה נותן ב' גיטין מתו לזה אח ולזה אח זה חולץ לשתיהן וזה חולץ לשתיהן לזה אחד ולזה שנים היחידי חולץ לשתיהן והשנים אחד חולץ ואחד מיבם קדמו וכנסו אין מוציאין אותן מידן לזה ב' ולזה ב' אחיו של זה חולץ לאחת ואחיו של זה חולץ לאחת אחיו של זה מיבם חלוצתו של זה ואחיו של זה מיבם חלוצתו של זה קדמו שנים וחלצו לא ייבמו שנים אלא אחד חולץ ואחד מיבם קדמו וכנסו אין מוציאין אותן מידן:

(דף כד.) מצוה בגדול ליבם ואם קדם הקטן זכה:

גמ' אחד חולץ ואחד מייבם דוקא מיחלץ והדר יבומי אבל יבומי ברישא לא דקא פגע באחות זקוקתו:

לזה שנים ולזה שנים וכו': ומ"ש מהא דתנן ארבעה אחים שנים מהן נשואין שתי אחיות ומתו הנשואין את האחיות הרי אלו חולצות ולא מתייבמות התם משום זיקה הכא כל חד וחד אימור דידיה קא מתרמי ליה:

קדמו וכנסו אין מוציאין מידן. תאני שילא ואפילו שניהם כהנים מ"ט איסור חלוצה לכהן מדרבנן הוא וספק חלוצה לא גזרו בה רבנן:

מצוה בגדול ליבם ת"ר (דברים כה) והיה הבכור מכאן שמצוה בגדול ליבם אשר תלד פרט לאיילונית שאינה יולדת יקום על שם אחיו לנחלה אתה אומר לנחלה או אינו אלא אם שמו יוסף קורין אותו יוסף יוחנן קורין אותו יוחנן נאמר כאן יקום על שם אחיו המת ונאמר להלן (בראשית מ״ח:ו׳) על שם אחיהם יקראו בנחלתם מה שם האמור להלן נחלה אף שם האמור כאן נחלה ולא ימחה שמו מישראל פרט לסריס ששמו מחוי אמר רבא אע"ג דבכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו הכא אתאי ג"ש ואפיקתיה לגמרי:

מתני' (דף כד:) הנטען מן השפחה ונשתחררה מן העובדת כוכבים ונתגיירה הרי זה לא יכנוס ואם כנס אין מוציאין מידו