רי״ף יומא ו׳

מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל:

גמ' אמר ר' יצחק כל המקניט את חבירו אפי' בדברים צריך לפייסו שנאמר (משלי ו׳:א׳-ב׳) בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפך נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך עשה זאת איפא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס וגו' אם ממון יש לו בידך התר לו פסת היד ואם לאו הרבה עליו רעים.

אמר רב יהודה וצריך לפייסו בשלשה חבורות של שלש שלש בני אדם שנאמר (איוב ל״ג:כ״ז) ישור על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ואם מת א"ר יוסי בר חנינא מביא עשרה בני אדם ומעמידן על קברו ואומר חטאתי ליי' אלהי ישראל ולפלוני זה שחבלתי בו א"ר יוסי בר חנינא כל המבקש מטו מחבירו אל יבקש ממנו יותר משלשה פעמים שנאמר (בראשית נ׳:י״ז) אנא שא נא ועתה שא נא ודוקא חבירו (שם ע"ב ע"ש) אבל רבו מפייס ליה עד דמפייס:

עשרים וארבעה דברים מעכבין את התשובה ואלו הן א רכילות לשון הרע ב ובעל חמה ג ובעל מחשבות רעות ד והמתחבר לרשע ה והמרגיל בסעודה שאינה מספקת לבעליה ו והמסתכל בעריות ז והחולק עם גנב ח והאומר אחטא ואשוב ט והמתכבד בקלון חבירו י והפורש מן הצבור יא והמבזה אבותיו יב והמבזה רבותיו יג והמקלל את הרבים יד והמעכב את הרבים מלעשו' מצוה טו והמטה את חבירו מדרך טובה לדרך רעה טז והמשתמש בעבוטו של עני יז והמקבל שוחד על מנת להטות אחרים בדין יח והמוצא אבידה ואינה מחזירה לבעליה יט והרואה את בנו יוצא לתרבות רעה ואינו ממחה בידו כ ואוכל בא"י הגי' שורשוד עניים יתומים ואלמנות כא והחולק על דברי חכמים כב והחושד בכשרים כג והשונא את התוכחות כד והמלעיג על המצות:

(דף פז:) ת"ר מצות וידוי עי"כ עם חשכה דר"מ וחכ"א צריך שיתודה קודם שיאכל וישתה שמא יארע דבר קלקלה בסעודתו ואף על פי שהתודה קודם שאכל ושתה צריך שיתודה אחר שיאכל וישתה ואף על פי שהתודה ערבית יתודה שחרית ויתודה במוסף ובמנחה ובנעילה והיכן אומרה יחיד אחר תפלתו ושליח צבור אומרה באמצע

מאי אומר רב אמר אתה יודע רזי עולם ושמואל אמר אתה יודע בעמקו של לב (ר') לוי אמר בתורתך כתוב לאמר (ויקרא ט״ז:ל׳) כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם וגו' ר' יוחנן אמר רבון העולמים רב יהודה אמר כי עונותינו רבו מלמנות ואשמותינו עצמו מספר רב המנונא אמר אלהי עד שלא נוצרתי איני כדאי ועכשיו שנוצרתי כאלו לא נוצרתי עפר אני בחיי ק"ו במיתתי הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה יהי רצון מלפניך שלא אחטא וכו' אמר רב ^*בס"י איתא המדוריהמדודי לא שנו אלא דלא אמר אבל חטאנו אבל אי אמר אבל חטאנו לא צריך ואמר ^*בד"ס הגי' בררב המדודי הוה קאמינא קמיה דמר שמואל והוה יתיב כי מטא שליחא דצבורא לאבל חטאנו קם אכרעיה אמינא ש"מ עיקרא וידויא האי הוא:

(דף לו:) ת"ר כיצד מתודה אומר עויתי פשעתי חטאתי וכן בשעיר המשתלח הוא אומר (ויקרא ט״ז:כ״א) והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם וכן במשה אומר (במדבר יד) נושא עון ועובר על פשע וחטאה דברי ר"מ

וחכמים אומרים עונות אלו הזדונות וכן הוא אומר (במדבר ט״ו:ל״א) הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה פשעים אלו המרדים וכן הוא אומר (מלכים ב ג׳:ז׳) מלך מואב פשע בי ואומר (מלכים ב ח׳:כ״ב) אז תפשע לבנה בעת ההיא חטאים אלו השגגות וכן הוא אומר (ויקרא ד׳:ב׳) נפש כי תחטא בשגגה וכי מאחר שהתודה על הזדונות ועל המרדים חוזר ומתודה על השגגות אלא אומר אנא השם חטאתי עויתי פשעתי וכן בדוד הוא אומר (תהילים ק״ו:ו׳) חטאנו עם אבותינו העוינו והרשענו וכן בשלמה הוא אומר (מלכים א ח׳:מ״ז) חטאנו והעוינו והרשענו וכן בדניאל הוא אומר (דניאל ט׳:ה׳) חטאנו ועוינו והרשענו ומרדנו אבל מהו שאמר משה נושא עון ועובר על פשע וחטאה אמר משה לפני הקב"ה רבונו של עולם בשעה שחוטאים ישראל ועושין תשובה עשה להן זדונות כשנגות אמר רב יהודה אמר רב הלכה כחכמים:

(דף פז:) תנן התם בשלשה פרקים בשנה הכהנים נושאין את כפיהם ארבעה פעמים ביום בשחרית במוסף במנחה ובנעילת שערים בתעניות ובמעמדות וביום הכפורים מאי נעילת שערים רב אמר צלותא יתירתא ושמואל אמר מה אנו מה חיינו והלכתא כרב דאמרינן עולא בר רב נחת קמיה דרבא פתח באתה בחרתנו וסיים במה אנו ושבחיה רב נתן אבוה דרב הונא בר נתן נחת קמיה דרב פפא פתח באתה בחרתנו וסיים במה אנו ושבחיה אמר רב אחא בריה דרבא ויחיד אומרה אחר תפלתו אמר רב תפלת נעילה פוטרת של ערבית רב לטעמיה דאמר צלותא יתירתא היא וכיון דצלי תו לא צריך והאידנא נהגו עלמא לצלוי תפלת ערבית אחר נעילה

תנו רבנן (דף פח.) הרואה קרי ביום הכיפורים יורד וטובל ולערב ישפשף לערב סלקא דעתך אלא אימא ואם בערב ישפשף כלומר אם ראה קרי ביום יורד וטובל ואינו צריך לשפשף מפני שהקרי שעל בשרו עודנו לח ואינו צריך שפשוף לפיכך לא ישפשף ואם מבערב שהוא ליל יום הכפורים ראה קרי כשיורד לטבול ביום ישפשף בידו על מקום שנפל בו הקרי מפני שכבר יבש על בשרו ולפיכך צריך שפשוף תנא דבי רבי ישמעאל הרואה קרי ביום הכפורים עונותיו מחולין והא תניא עונותיו סדורין מאי סדורין סדורין להמחל תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק הרואה קרי ביום הכפורים ידאג כל השנה כולה ואם עלתה לו שנה מובטח לו שהוא בן עולם הבא אמר רב נחמן בר יצחק תדע שכל העולם כולו רעב והוא שבע כי אתא רב דימי אמר מפיש חיי סגי ומסגי בטיבותא:

הדרן עלך יום הכפורים וסליקא לה מסכת יומא