מפרשים
ריטב״א על נדרים ל׳
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגום
מתני' הנודר מיורדי הים מותר ביושבי היבשה. פי' ביושבי היבשה בשעת נדרו אע"פ שנעשו אחרי כן יורדי הים:
הנודר מיושבי היבשה אסור ביורדי הים שיורדי הים בכלל יושבי היבשה הם. פי' דיושבי היבשה (א) עיקר דסוף סוף ליבשה סלקי:
ולא באלו ההולכים מעכו ליפו אלא באותם שדרכם לפרוש. בגמ' מפרש לה:
גמ' רב פפא ורב אחא בריה דרב איקא חד תני לה ארישא כו'. סיפא דלא כאלו ההולכים מפרש לה ארישא לקולא וה"ק הנודר מיורדי הים מותר ביושבי היבשה הא ביורדי הים אסור ולא באלו ההולכים מעכו ליפו כלומר שאינם נכנסים לפלגו של ים והולכין על שפתו דהלין יושבי היבשה נינהו אלא ממי שדרכו לפרוש כלומר לפרוש בפנים לים כגון ההולכים למדינת הים וכיוצא בהם. וחד תני לה אסיפא דקתני בנודר מיושבי היבשה שאסור מיורדי הים שיורדי הים בכלל יושבי היבשה וה"ק הא דתנן שיורדי הים בכלל יושבי היבשה לא תימא כאלו שיושבין על שפתו שהולכין מעכו ליפו אלא אף מי שדרכו לפרוש נמי דסוף סוף ליבשה סלקי אבל הנודר מיורדי הים אסור אף בהולכים מעכו ליפו ולחומרא וכן הלכתא:
ירושלמי נדר מיורדי הים לאחר ל' יום מהו בבני אדם שנעשו בני יבשה לאחר שלשים יום ועכשיו בשעת הנדר הם בני ים. ומהדרינן כפלוגתא דר' ישמעאל ור"ע פירוש דאיפלגו בפרק ואלו נדרים [דף פט.] באשה שנדרה כשהיא פנויה לכשתנשא וקי"ל כר"ע שאין הבעל מפר דבתר שעת נדר אזלינן והכא נמי לר"ע הולכים אחר שעת הנדר (ואחר שעת הנדר) ואסור באותם שהיו יורדי הים בשעת נדרו אע"פ שלאחר שלשים יום שהוא זמן חלות הנדר הם בני יבשה:
ובאלין טלייתא צריכא וכו'. ואותם בני אדם שהולכים על שפת הים לטייל בדוגיות צריכה רבה אם ישנן בכלל יורדי הים הם אם לאו ומדמספקא ליה לירושלמי באילין טלייתא שמעינן דסיפא דלא כאלו שהולכים מעכו ליפו אסיפא תני לה לחומרא:
מתני' הנודר מרואי החמה אסור אף בסומין. אפילו מתחלת ברייתן שלא ראו החמה מימיהן:
שלא נתכוון זה אלא ממי שהחמה רואה אותו. פי' ודייק לה בגמרא מדלא (ב) קתני מן הרואים דהשתא משתרי בסומין ואמר מרואי חמה לא בא אלא למעט דגים ועוברים שאין החמה רואה אותם:
מתני' הנודר משחורי הראש אסור בקרחים. שאין להם שער כלל ובעלי שיבות ששיבתן לבן:
ומותר בנשים וקטנים שאין שחורי הראש אלא אנשי'. ודייק לה בגמ' מדלא קאמר מבעלי (ג) שיבה ומיתסרי אידך אבל לשון שחורי הראש מי שדרכן להכיר בשערן שהוא שחור וזימנין מיגלי רישייהו וזימנין מיכסי אבל נשים לעולם ראשן מכוסה ומכוסי הראש מיקרו וכן קטנים לעולם ראשן מגולה ומגולי הראש מיקרו:
מתני' הנודר מן הילודים מותר בנולדים. פי' בנולדים מכאן ולהבא שהוא לא אסר אלא הילודים שכבר נולדו דהכי משמע לישנא (ד) דילודים אבל אומר ילודים בחיר"ק היו"ד וחול"ם הלמ"ד פי' העתידים להולד כדכתיב" כל הבן הילוד:
מן הנולדים ר"מ מתיר אף בילודים. אמרינן בגמרא א"כ ממאן אסר ופרקינן דחסורי מתסרא והכי קתני מן הנולדים אסור בילודים ר"מ אומר אף הנודר מן הנולדים מותר בילודים כבר כי היכי דנודר מן הילודים מותר מן הנולדים. פירוש דלישנא דנולדים בקרא משמע שכבר נולדו כדכתיב [בראשית מח] שני בניך הנולדים ומשמע נמי העתידים להולד כדכתיב [מ"א יג] הנה בן נולד לבית דוד מיהו מדלא קאמר הילודים סבר ר"מ דעתיה על העתידים ומותר בילודים כבר שכן בלשון בני אדם קורין נולדים לעתידים להולד דוקא דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם וחכמים אומרים לא נתכוון זה אלא ממי שדרכו להוליד פירוש דטלדים בכולהו משמע כלישנא דקרא ולא נקט נולדים אלא למעוטי דגים ועופות שאינם מולידים אלא מטילי ביצים נינהו וכן הלכתא: