ריטב״א על נדה ז׳ ב

משום דר״א שמותי הוא. לא מפני שהוא מבורך על מעשה דתנורו של עכנאי שבפ׳ הזהב כדפרש״י ז״ל דודאי לא היו מכנין כן בכל מקום לגנאי אלא כמו שפי׳ בירושלמי שהיה מתלמידי שמאי וכן פי׳ ר״ח ז״ל.

ומשום כבודו דר״א לא ממחינן בהו. פירוש דכי הא שאינו אלא מדרבנן דאלו מדאורייתא אין חולקין כבוד לרב דאין תבונה נגד ה':

הא דאמר לפי שאין למדין הלכה מפי תלמיד. פי׳ בפרק יש נוחלין בס״ד.