רא״ש על בבא קמא ו׳:ט״ו

בעי אמימר עשו תקנת נגזל במסור או לא כגון שיש עדים שמסרו ואבד ממונו ואינם יודעים כמה. ועלתה בתיקו. ומספיקא לא מפקינן ממונא. ודלא כרב האי שכתב דכל תיקו דממונא חולקין. ורבינו תם ז"ל היה אומר דהך בעיא מיירי כגון שהמסור מכחיש את הנמסר דומיא דנגזל שהגזלן מכחישו. אבל אם המסור עצמו אינו יודע כמה הפסיד ישבע הנמסר כמה הפסיד ויטול. ואין נראה לר' יונה ז"ל דמשמע דאיירי בבעיא זו דומיא דטמון באש שאין המבעיר יודע כמה הפסיד הניזק. והכי מסתבר טפי לדמות בעיא זו לבעיא לטמון באש מלדמותו לנגזל. דהא טמוןן לא מדמינן לנגזל אף על גב דקאמר עשו תקנת נגזל באשו: