רא״ש על חולין ג׳:ח׳

ותיפוק ליה משום חשדא דתניא דן את הדין זיכה את החייב חייב את הזכאי טימא וטיהר אסר והתיר וכן העדים שהעידו כולן רשאין ליקח. אבל אמרו חכמים הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו. הני מילי מידי דמזדבן בשומא. אבל הכא מתקלא מוכח כי הא דרבא שרא טריפתא וזבין מינה. אמרה ליה בת רב חסדא אבא שרא בוכרא ולא זבן מיניה. אמר לה ה"מ בוכרא דבשומא מזדבן. הכא מתקלא מוכח. מאי איכא למימר משום אומצא מעלייתא. כל יומא נמי אומצא מעלייתא משדרן לי: