רא״ש על כתובות ח׳:י״ב

מתני' שומרת יבם שנפלו לה נכסים. מודים בית שמאי ובית הלל שמוכרת ונותנת וקיים. מתה מה יעשו בכתובתה ובנכסים הנכנסים והיוצאין עמה. בית שמאי אומרים יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב. ובית הלל אומרים נכסים בחזקתן וכתובתה בחזקת יורשי הבעל ונכסים הנכנסים והיוצאין עמה בחזקת יורשי האשה משנה זו פירשתיה בפרק החולץ (סי' יג.):

גמ' איבעיא להו שומרת יבם שמתה מי קוברה. יורשי הבעל קברי לה דהא ירתי כתובתה. או דלמא יורשי האב קא קברי לה דירתי נכסים הנכנסים והיוצאין עמה. אמר רב עמרם ת"ש דתניא שומרת יבם שמתה יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה אמר אביי אף אנן נמי תנינא. אלמנה ניזונית מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהן ואין חייבין בקבורתה. יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה. ואיזו היא אלמנה שיש לה שני יורשין. הוי אומר זו שומרת יבם: