רא״ש על תענית כ״ג

ת"ר אדם שיש בו עבירה ומתודה עליה ואינו חוזר ממנה למה הוא דומה לאדם שתופס שרץ בידו וטובל שאפילו הוא טובל בכל המימות שבעולם לא עלתה לו טבילה זרקו מידו מיד עלתה לו טבילה שנא' (משלי כ״ח:י״ג) ומודה ועוזב ירוחם ואומר (איכה ג׳:מ״א) נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים: