ספר החינוך קט״ו

מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָעֹלָה – לַעֲשׂוֹת הָעֹלָה כְּמִשְׁפָּטָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא א ג) אִם עוֹלָה קָרְבָּנוֹ וְגוֹ' כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּפָּרָשָׁה.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, מָה שֶׁכָּתַבְתִּי (מצוה צה) בְּמִצְוַת הַבַּיִת עַל עִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת סֵדֶר וְיִקְחוּ לִי.

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַעֲשֵׂה הָעוֹלָה, שֶׁהָיְתָה נַעֲשֵׂית כֵּן, שׁוֹחֲטִין אֶת הַבְּהֵמָה בָּעֲזָרָה, וְהַשְּׁחִיטָה כְּשֵׁרָה אֲפִלּוּ בְּזָרִים. וּמִקַּבָּלַת הַדָּם וְאֵילָךְ מִצְוַת כְּהֻנָּה, וְזוֹרֵק הַכֹּהֵן הַדָּם וּמַפְשִׁיט אוֹתָהּ וּמְנַתְּחָהּ אֵבָרִים שְׁלָמִים, דִּכְתִיב לִנְתָחֶיהָ, וּפֵרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין יא א) וְלֹא נְתָחֶיהָ לִנְתָחִים. וּכְשֶׁמְּנַתֵּחַ מֵסִיר גִּיד הַנָּשֶׁה מִן הַיָּרֵךְ וּמַקְטִיר כָּל הַנְּתָחִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְצֶמֶר שֶׁבְּרָאשֵׁי הַכְּבָשִׂים וְשֵׂעָר שֶׁבִּזְקַן הַתְּיָשִׁים, וְהָעֲצָמוֹת וְהַגִּידִים וְהַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם בִּזְמַן שֶׁהֵם מְחֻבָּרִים מַקְטִירִים הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר (שם ט) וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל. פֵּרְשׁוּ לֹא יַעֲלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יב כז) וְעָשִׂיתָ עֹלֹתֶיךָ הַבָּשָׂר וְהַדָּם.

וְסֵדֶר הַנִּתּוּחַ כֵּיצַד הָיָה (עי' תמיד פ"ד) וַהֲדָחַת בְּנֵי הַמֵּעַיִם כֵּיצַד, וּבְכַמָּה בְּנֵי אָדָם מוֹלִיכִין אֶת הָאֵבָרִים לַמִּזְבֵּחַ, שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא כו, ב) כִּי הַכֶּבֶשׂ בְּשִׁשָּׁה, וְהַשּׁוֹר בְּאַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים בְּעוֹלוֹת צִבּוּר, וְעוֹלוֹת (יומא שם במשנה) יָחִיד בְּפָחוֹת. וְעִנְיַן עוֹלַת הָעוֹף כֵּיצַד נַעֲשֵׂית, וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בִּזְבָחִים (סד ב).

וְנוֹהֶגֶת בִּזְמַן הַבַּיִת בְּזִכְרֵי כְּהֻנָּה. וְכֹהֵן שֶׁעָבַר וְלֹא עֲשָׂאָהּ כַּסֵּדֶר הַזֶּה, בִּטֵּל עֲשֵׂה.