ספר החינוך שמ״ו

שֶׁלֹּא לַעֲבֹד בְּעֶבֶד עִבְרִי בַּעֲבֹדַת פֶּרֶךְ – שֶׁלֹּא נַעֲבִיד עֶבֶד עִבְרִי בַּעֲבֹדַת פֶּרֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כה מג) לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ. וְאֵי זוֹ עֲבֹדַת פֶּרֶךְ? פֵּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בספרא כאן ו), שֶׁהִיא עֲבֹדָה שֶׁאֵין לָהּ קִצְבָּה, וְכֵן עֲבֹדָה שֶׁאֵין אָדָם צָרִיךְ לָהּ, אֶלָּא יַעֲשֶׂנָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל הָעֶבֶד, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֹא יֹאמַר אָדָם לוֹ עֲדֹר תַּחַת הַגְּפָנִים עַד שֶׁאָבוֹא, שֶׁהֲרֵי לֹא נָתַן לוֹ קִצְבָּה, אֶלָּא יֹאמַר לוֹ עֲדֹר עַד שָׁעָה פְּלוֹנִית אוֹ עַד מָקוֹם פְּלוֹנִי. וְאָמְרוּ גַּם כֵּן בַּסִּפְרָא שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ הָחֵם לִי כּוֹס זֶה וְהוּא אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹ, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, אֲבָל הֵבִיאוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמָשָׁל הַקַּלָּה שֶׁבַּמְּלָאכוֹת וְהַנִּמְהֶרֶת לַעֲשׂוֹת וְכָל שֶׁכֵּן הָאֲחֵרוֹת. וְהַכְּלָל, שֶׁלֹּא נַעֲבִידֵהוּ זוּלָתִי בִּהְיוֹת הַצֹּרֶךְ לָנוּ לַעֲשׂוֹת הַמְּלָאכָה הַהִיא שֶׁנְּצַוֵּהוּ עָלֶיהָ. פְּרָטֵי הַמִּצְוָה קְצָרִים, וְהִנֵּה כָּתַבְתִּי קְצָתָן.

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, בִּזְמַן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג. וְאֵין לְחַיֵּב מַלְקוּת עָלֶיהָ, לְפִי שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲבֹר עָלֶיהָ בְּדִבּוּר לְבַד מִבְּלִי מַעֲשֶׂה. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בַּזְּמַן הַזֶּה לְפִי שֶׁאֵין קִנְיַן עֶבֶד עִבְרִי נוֹהֵג, מִכָּל מָקוֹם רָאוּי לוֹ לָאָדָם לְהִזָּהֵר בְּעִנְיַן מִצְוָה זוֹ גַּם הַיּוֹם בִּהְיוֹת עֲנִיִּים בְּנֵי בֵּיתוֹ וּלְהִזָּהֵר בָּהּ הַרְבֵּה, וְיִתֵּן אֶל לִבּוֹ כִּי הָעֹשֶׁר וְהָעֲנִיּוּת גַּלְגַּל הוּא שֶׁחוֹזֵר בָּעוֹלָם, וּמֵהַשֵּׁם הוּא, וְיִתְּנֶנּוּ לַאֲשֶׁר יִישַׁר בְּעֵינָיו כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה וְלֹא יוֹתֵר וַאֲפִלּוּ רֶגַע, שֶׁגַּם כִּי יִצְבֹּר כְּעָפָר כֶּסֶף וְיִטְמְנֵהוּ בַּקַּרְקַע וְיִקְנֶה קַרְקָעוֹת עַד אֵין מִסְפָּר וְטוֹבָה הַרְבֵּה יִהְיֶה לוֹ, הַכֹּל יֹאבַד מִמֶּנּוּ יַחַד בְּחָטְאוֹ לְשֵׁם, וְאִם יִצְדַּק תִּתְקַיֵּם בּוֹ הַטּוֹבָה, כִּי כָּל מִין בְּמִינוֹ יִדְבַּק.