ספר החינוך תי״ד

שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּדִינֵי הַתּוֹרָה – שֶׁנִּמְנַע בֵּית דִּין הַגָּדוֹל אוֹ רֹאשׁ הַגָּלוּת שֶׁלֹּא יַעֲמִיד דַּיָּן לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם שֶׁלֹּא לָמַד חָכְמַת הַתּוֹרָה וּבֵאוּר מִשְׁפָּטֶיהָ הַיְּשָׁרִים וְהַצַּדִּיקִים, וַאֲפִילּוּ הָיוּ בּוֹ כַּמָּה מִדּוֹת נִכְבָּדוֹת, אַחַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ וּבָקִי בְּחָכְמַת הַתּוֹרָה, אֵין רָאוּי לְמַנּוֹתוֹ דַּיָּן, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים א יז) לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט. וְכֵן פֵּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ספרי) לֹא תַכִּירוּ פָנִים בַּמִּשְׁפָּט, זֶה הַמְמֻנֶּה לְהוֹשִׁיב הַדַּיָּנִים כְּלוֹמַר, שֶׁאֵלָיו בָּאָה אַזְהָרָה זוֹ. וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שם) שֶׁמָּא תֹּאמַר אִישׁ פְּלוֹנִי נָאֶה אוֹ גִּבּוֹר אוֹ עָשִׁיר אוֹ שֶׁיּוֹדֵעַ בְּכָל לָשׁוֹן אוֹשִׁיבֶנּוּ דַּיָּן, לְכָךְ נֶאֱמַר לֹא תַכִּירוּ פָנִים וְגוֹ', לְפִי שֶׁנִּמְצָא מְזַכֶּה אֶת הַחַיָּב, וּמְחַיֵּב אֶת הַזַּכַּאי, וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁהוּא רָשָׁע, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ.

שֹׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ, נִגְלֶה הוּא לַכֹּל.

דִּינֶיהָ, כְּגוֹן מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (תנחומא שופטים ג) שֶׁכְּשֵׁם שֶׁצָּרִיךְ הָרָאוּי לִהְיוֹת דַּיָּן יוֹדֵעַ דִּינֵי הַתּוֹרָה, כְּמוֹ כֵן צָרִיךְ לִהְיוֹת בַּעַל מִדּוֹת וְאָדָם כָּשֵׁר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ הַנִּדּוֹן טֹל קוֹרָה מִבֵּין עֵינֶיךָ, כְּלוֹמַר, קְשֹׁט עַצְמְךָ וְאַחַר כָּךְ קְשֹׁט אֲחֵרִים (סנהדרין יח, א), הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בַּתּוֹרָה גַּבֵּי דַּיָּנִים אֲנָשִׁים חֲכָמִים, כְּלוֹמַר, יוֹדְעֵי הַחָכְמָה לָדוּן דִּין אֱמֶת, וִידוּעִים לְשִׁבְטֵיכֶם, אֵלּוּ שֶׁרוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה מֵהֶם, אַנְשֵׁי חַיִל שֶׁהֵם גִּבּוֹרִים בְּמִצְוֹת וּמְדַקְדְּקִים עַל עַצְמָם וְכוֹבְשִׁים אֶת יִצְרָם עַד שֶׁלֹּא יְהֵא לָהֶם שׁוּם גְּנַאי וְשׁוּם כִּעוּר, וּפִרְקָם נָאֶה, וּבִכְלַל אַנְשֵׁי חַיִל שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם לֵב אַמִּיץ לְהַצִּיל עָשׁוּק מִיַּד עוֹשֵׁק, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ב יז) וַיָּקָם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן. וּמָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה עָנָיו, אַף כָּל דַּיָּן צָרִיךְ לִהְיוֹת עָנָיו. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִים בְּסַנְהֶדְרִין וּבִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים בְּפִזּוּר [ח"מ סימן יח].

וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וּמִנָּה דִּין שֶׁאֵינוֹ חָכָם מֵחֲמַת עָשְׁרוֹ אוֹ טוּב מִדּוֹתָיו, אוֹ מֵאַהֲבָתוֹ אוֹתוֹ, אוֹ מֵחֲמַת כְּבוֹד קְרוֹבָיו בִּטֵּל עֲשֵׂה [ל"ת] זֶה, וְעָנְשׁוֹ גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁכָּל עֹנֶשׁ דִּינֵי שֶׁקֶר שֶׁיָּדִין אוֹתוֹ דַּיָּן מֵחֶסְרוֹן יְדִיעָתוֹ תָּלוּי עָלָיו, כִּי הוּא הַגּוֹרֵם.

וּמִכְּלַל מִצְוָה זוֹ גַּם כֵּן לְפִי הַדּוֹמֶה, שֶׁכָּל מִי שֶׁבֵּרְרוּ אוֹתוֹ בְּנֵי הַקָּהָל לְמַנּוֹת עֲלֵיהֶם מְמֻנִּים לְשׁוּם עִנְיָן שֶׁיָּשִׂים כָּל הַשְׁגָּחָתוֹ וְכָל דַּעְתּוֹ, לְמַנּוֹת מֵהֶם הָרְאוּיִים וְהַטּוֹבִים עַל אוֹתוֹ מִנּוּי שֶׁהַקָּהָל צְרִיכִים אוֹתוֹ, וְלֹא יָגוּר מִפְּנֵי אִישׁ לְמַנּוֹת אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי. אָמְרוּ חֲכָמִים (ע"ז נב א, סנהדרין ז, ב) עַל מִי שֶׁהוּא מַעֲמִיד דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ הָגוּן כְּאִלּוּ הֵקִים מַצֵּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה. וְאִם הוּא מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אָמְרוּ שֶׁהוּא כְּאִלּוּ נָטַע אֲשֵׁרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כא) לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח יְיָ אֱלֹהֶיךָ. וְעוֹד אָמְרוּ (שם) שֶׁכָּל הַמְּמַנֶּה דַּיָּן מֵחֲמַת עָשְׁרוֹ עַל זֶה נֶאֱמַר (שמות כ כ) לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב וְעוֹד הֶאֱרִיכוּ בְּעִנְיָן זֶה וְאָמְרוּ (ירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג), שֶׁדַּיָּן שֶׁנָּתַן מָמוֹן כְּדֵי שֶׁיִּתְמַנֶּה דַּיָּן אָסוּר לַעֲמֹד מִפָּנָיו, וּמְקִלִּין הַרְבֵּה בִּכְבוֹדוֹ. וְאָמְרוּ עָלָיו שֶׁהַטַּלִּית שֶׁמִּתְעַטֵּף בָּהּ יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כְּמַרְדַּעַת הַחֲמוֹר. וְדֶרֶךְ הַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבּוֹרְחִין מִלְּהִתְמַנּוֹת דַּיָּנִים (סנהרין יד, א) אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין גָּדוֹל מֵהֶם.