שמות י״ב:כ״ט-ל״ו

וה'. כל מקום שנאמר וה', הוא ובית דינו, שהוי"ו לשון תוספת הוא, כמו פלוני ופלוני:

And Adonoy. Wherever it states וה' (with the ו' prefix), it means He and His Divine court, for the letter ו' represents an addition as one says, “so-and-so as well as so-and-so.”

הכה כל בכור. אף של אומה אחרת והוא במצרים:

Struck down every first-born son. Even if he was of another nation, who was [at the time] in Egypt.

מבכור פרעה. אף פרעה בכור היה ונשתייר מן הבכורים, ועליו הוא אומר בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ (שמות ט, טז):

From the first-born son (of) Pharaoh. Pharaoh, too, was a first-born son, but he was spared from the fate of the [other] first-born sons. It is he that is referred to when it states: “It is for this reason that I have spared you in order to show you My power in the Reed Sea.”

עד בכור השבי. שהיו שמחין לאידם של ישראל, ועוד שלא יאמרו יראתנו הביאה הפורענות זו. ובכור השפחה בכלל היה, שהרי מנה מן החשוב שבכלן עד הפחות, ובכור השפחה חשוב מבכור השבי:

To the first-born son of the captive. 1. Because they rejoiced at the misfortune of the Israelites. Also, so that they might not say: “It is our god that brought the punishment [on the Egyptians].” 2. The first-born of the slave-girl is included [here], because [this verse] lists [everyone] from the most important [down] to the least important, and the slave-girl’s first-born son is more important than the captive’s first-born son.

ויקם פרעה. ממטתו:

Pharaoh arose — from his bed —

לילה. ולא כדרך המלכים בשלש שעות ביום:

at night — and not as is customary for kings [to arise] three hours into the day.

הוא. תחלה, ואחר כך עבדיו, מלמד שהיה הוא מחזר על בתי עבדיו ומעמידן:

He — first, and afterwards his servants. This teaches us that he (Pharaoh) made the rounds of his servants’ houses and made them get up.

כי אין בית אשר אין שם מת. יש שם בכור, מת, אין שם בכור, גדול שבבית קרוי בכור, שנאמר אַף אָנִי בְּכֹור אֶתְּנֵהוּ (תהלים פט, כח). דבר אחר, מצריות מזנות תחת בעליהן ויולדות מרווקים פנויים, והיו להם בכורות הרבה, פעמים הם חמשה לאשה אחת, כל אחד בכור לאביו:

For there was no house where there were no dead. If a first-born son was there, he died If there was no first-born there, then, the eldest of the household is regarded as a בְּכוֹר, as it is said: “I, too, will appoint him a בְּכוֹר .” An alternate explanation: The Egyptian women were unfaithful to their husbands and bore children from single unmarried men and they (these men) thereby had many first-born sons, sometimes [as many as] five to one woman, each one being a first-born son to his father.

ויקרא למשה ולאהרן לילה. מגיד שהיה מחזר על פתחי העיר וצועק, היכן משה שרוי, היכן אהרן שרוי:

He called for Moshe and Aharon that night. This tells us that he (Pharaoh) went around to the various entrances (i.e., districts) of the city shouting, “Where does Moshe reside? — Where does Aharon reside?”

גם אתם. הגברים:

Both you — the men.

גם בני ישראל. הטף:

And the B’nei Yisrael — the infants.

ולכו עבדו וגו' כדברכם. הכל כמו שאמרתם, ולא כמו שאמרתי אני, בטל לא אשלח, בטל מי ומי ההולכים, בטל רק צאנכם ובקרכם יצג:

Go worship, etc., as you have said. Everything [shall be] as you have said and not as I have said. Void is [my statement:] “I will not send.” Void is [my statement:] “Who and who are going?” Void is [my statement:] “Only your sheep and cattle shall remain.”

גם צאנכם גם בקרכם קחו. מהו כאשר דברתם, גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵינוּ זְבָחִים וְעֹלֹות (שמות י, כה):

Take your sheep and cattle too. What is [stressed] כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם — as you have said? [It alludes to:] “You yourself will place in our hands [animals for] korbonos and burnt-offerings take, as you have said.”

וברכתם גם אותי. התפללו עלי שלא אמות, שאני בכור (מכילתא פי"ג):

Bless me too. [Meaning:] “Pray for me that I do not die, for I am a first-born son.”

כלנו מתים. אמרו, לא כגזרת משה הוא, שהרי אמר ומת כל בכור, וכאן אף הפשוטים מתים, ה' או י' בבית אחד (שם):

We are all dead men! They said: “This is not the same as Moshe’s decree for he had said, ‘Every first-born will die,’ and here the ordinary ones are dying — five or ten in the same house.

טרם יחמץ. המצריים לא הניחום לשהות כדי חימוץ:

Before it was leavened. The Egyptians did not let them procrastinate long enough [for the dough] to become chametz.

משארתם. שירי מצה ומרור (שם):

Their leftovers. [I.e.,] what was left of their matzoh and maror.

על שכמם. אע"פ שבהמות הרבה הוליכו עמהם, מחבבים היו את המצות (שם):

On their shoulders. Although they took with them many animals, they nevertheless showed their love for the mitzvah.

כדבר משה. שאמר להם במצרים, וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ (שמות יא, ב):

As Moshe said. For he had told them in Egypt, “Each man shall borrow from his friend.”

ושמלת. אף הן היו חשובות להם מן הכסף ומן הזהב, והמאוחר בפסוק חשוב (מכילתא שם):

And clothing. These were even dearer to them than silver and gold. the later [something is listed] in the verse the dearer [it is].

וישאלום. אף מה שלא היו שואלים מהם היו נותנים להם, אתה אומר אחד טול שנים ולך:

And they granted their request. Even that which they did not request of them they gave to them — “You asked for one — take two and go!”

וינצלו. ורוקינו:

They drained. [As Onkelos translates it:] וְרוֹקִינוּ — they emptied.