שמות כ״ה:ל״א-מ׳

מקשה תיעשה המנורה. שלא יעשנה חוליות, ולא יעשה קניה ונרותיה איברים איברים, ואחר כך ידביקם כדרך הצורפים שקורין שולדיר"ץ, אלא כולה באה מחתיכה אחת, ומקיש בקורנס וחותך בכלי האומנות, ומפריד הקנים אילך ואילך:

The Menorah must be made by hammering. It must not be made in sections. [That is] its branches or lamps must not be made as individual parts and afterwards attached as is done by smiths [through a process] called solder in Old French (to solder), but, rather, it should all originate from one piece, hammered with a hammer and cut with special tools, thereby separating the branches in two directions.

מקשה. תרגומו נְגִיד, לשון המשכה, שממשיך את האיברים מן העשת לכאן ולכאן בהקשת הקורנס, ולשון מקשה מכת קורנס, בטדי"ץ בלע"ז כמו דָּא לְדָא נָקְשָׁן (דניאל ה, ו):

Hammering. Onkelos translates it נְגִיד, a term meaning: “drawn out,” for he draws out the parts from the mass [of gold] in two directions by hammering with the hammer. The term מִקְשָׁה means “hammering with a hammer,” batedic (hammered) in Old French, as in: “(נָקְשָׁן) they banged against each other.”

תיעשה המנורה. מאליה (תנחומא בהעלותך ג), לפי שהיה משה מתקשה בה (מנחות כט.), אמר לו הקב"ה, השלך את הככר לאור והיא נעשית מאליה, לכך לא נכתב תעשה (תנחומא שם):

The menorah must be made. [It shall be made] by itself. Because Moshe had difficulties with it, God said to him: “Throw the mass [of gold] into the fire and it will form itself.” Therefore it does not say תַּעֲשֶׂה — “you must make.”

ירכה. הוא הרגל של מטה העשוי כמין תיבה, ושלשה רגלים יוצאין הימנה ולמטה:

Its base. This refers to the “leg” at the bottom which was made in a shape similar to a box from which the three legs protruded downwards.

וקנה. הקנה האמצעי שלה העולה באמצע הירך, זקוף כלפי מעלה, ועליו נר האמצעי עשוי כמין בזך, לצוק השמן לתוכו ולתת הפתילה:

Its shaft. [This refers to] its middle branch which rose from the middle of the base vertically upwards. At the top of it was the middle lamp, made similar to a cup into which oil was poured and a wick was placed.

גביעיה. הן כמין כוסות שעושין מזכוכית, ארוכים וקצרים, וקורין להם מדירנ"ס, ואלו עשויין מזהב, ובולטין ויוצאין מכל קנה וקנה כמנין שנתן בהם הכתוב, ולא היו בה אלא לנוי:

Its cups. They were like goblets which are made of glass long and narrow called madernes [in Old French]. These were made of gold and they protruded and stood out from each branch according to the number given in Scripture. They were there only as ornaments.

כפתריה. כמין תפוחים היו, עגולין סביב, בולטין סביבות הקנה האמצעי, כדרך שעושין למנורות שלפני השרים, וקורין להם פימל"ש, ומנין שלהם כתוב בפרשה כמה כפתורים בולטין ממנה וכמה חלק שבין כפתור לכפתור:

Its knobs. They were like round apples around [the branch], projecting outward around the middle branch, in the manner that candelabras are made for the aristocracy, called pomels [in Old French]. Their number is given in this parsha, as to how many knobs protrude from it and how much space between one knob and another.

ופרחיה. ציורין עשוין בה כמין פרחין:

And its flowers. Engravings made in the shape of flowers.

ממנה יהיו. הכל מקשה יוצא מתוך חתיכת העשת, ולא יעשם לבדם וידביקם:

Shall be of it. [I.e.] all hammered out from the piece of mass and not made separately and then attached.

יוצאים מצדיה. לכאן ולכאן, באלכסון נמשכים ועולין עד כנגד גובהה של מנורה, שהוא קנה האמצעי, ויוצאין מתוך קנה האמצעי זה למעלה מזה, התחתון ארוך, ושל מעלה קצר הימנו, והעליון קצר הימנו, לפי שהיה גובה ראשיהן שוה לגובהו של קנה האמצעי השביעי שממנו יוצאים הששה קנים:

Shall extend from its sides — in each direction diagonally going upwards until [they reach] the height of the menorah, which is the middle branch. They extend outward from the middle branch, one above the other. The bottom one is the longest one and the one above it is shorter and the top one is even shorter. [This was so] because the height at their top was the same as the height of the seventh middle branch, from which extended the six branches.

משקדים. כתרגומו, מצויירים היו, כדרך שעושין לכלי כסף וזהב שקורין ניאל"ר:

Engraved. [מְשֻׁקָּדִים is] as Onkelos translates it [מְצַיְירִין]: They were engraved in the manner that silver and gold vessels are made, called nieler (engraving) [in Old French].

ושלשה גבעים. בולטין מכל קנה וקנה:

And three cups — protruding from each of the branches.

כפתור ופרח. היה לכל קנה וקנה:

A knob and a flower — was on each branch.

ובמנרה ארבעה גבעים. בגופה של מנורה היו ארבעה גביעים, אחד בולט בה למטה מן הקנים, והג' למעלה מן יציאת הקנים היוצאין מצדיה:

The [shaft of the] menorah shall have four cups. In the body (center) of the menorah there were four cups, one protruding under the branches and three above from where the branches vented out, those that extended outward from its sides.

משקדים כפתוריה ופרחיה. זה אחד מחמשה מקראות שאין להם הכרע (יומא נב:), אין ידוע אם גביעים משוקדים, או משוקדים כפתוריה ופרחיה:

Engraved in almond shape patterns with their knob and flowers. This is one of the five verses [in the Torah] in which [an adjective] is left undecided. [Here] it is not known whether [it should read]: גְּבִיעִים מְשֻׁקָּדִים or מְשֻׁקָּדִים כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ .

וכפתור תחת שני הקנים. מתוך הכפתור היו הקנים נמשכים משני צדיה אילך ואילך. כך שנינו במלאכת המשכן (מנחות כח:), גובהה של מנורה י"ח טפחים, הרגלים והפרח ג' טפחים, הוא הפרח האמור בירך, שנאמר עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ (במדבר ח, ד), וטפחיים חלק, וטפח שבו גביע מהארבעה גביעים, וכפתור ופרח משני כפתורים ושני פרחים האמורים במנורה עצמה, שנאמר משוקדים כפתוריה ופרחיה, למדנו שהיו בקנה שני כפתורים ושני פרחים לבד מן הג' כפתורים שהקנים נמשכין מתוכן, שנאמר וכפתור תחת שני הקנים וגו', וטפחיים חלק, וטפח כפתור ושני קנים יוצאים ממנו אילך ואילך נמשכים ועולים כנגד גובהה של מנורה, טפח חלק, וטפח כפתור ושני קנים יוצאים ממנו, וטפח חלק, וטפח כפתור ושני קנים יוצאים ממנו ונמשכים ועולין כנגד גובהה של מנורה, וטפחיים חלק, נשתיירו שם ג' טפחים, שבהם ג' גביעים וכפתור ופרח, נמצאו גביעים כ"ב, י"ח לששה קנים ג' לכל אחד ואחד, וארבעה בגופה של מנורה הרי כ"ב, ואחד עשר כפתורים, ו' בששת הקנים, וג' בגופה של מנורה שהקנים יוצאים מהם, ושנים עוד נאמרו במנורה, שנאמר משוקדים כפתוריה, ומיעוט כפתורים שנים, האחד למטה אצל הירך, והאחד בג' טפחים העליונים עם ג' הגביעים, ותשעה פרחים היו לה, ו' לששת הקנים, שנאמר בקנה האחד כפתור ופרח, וג' למנורה, שנאמר משוקדים כפתוריה ופרחיה, ומיעוט פרחים שנים, ואחד האמור בפרשת בהעלותך, עד ירכה עד פרחה. ואם תדקדק במשנה זו הכתובה למעלה, תמצאם כמנינם איש איש במקומו:

A knob under the two branches. From the knob, the branches extended from the two sides in opposite directions. In the Beraisa d’Meleches Hamishkon we learned as follows: The menorah was altogether 18 tefachim high. [We arrive at this as follows:] 3 tefachim for the legs and the [lowest] flowerA (see illustrations on page 141). This is the flower that is mentioned together with the base, about which it says: “down to its base and its flower.” 2 tefachim [above that were] unadornedB 1 tefach [above that was] a cup,C [i.e., one] of the four cups [mentioned in v. 34] as well as a knob and a flower [each of which was one] of the two knobs and two flowers that are mentioned with the menorah proper (i.e., the center branch), about which it is said (in v. 34): “the knobs and flowers were engraved,” from which we learn that the [center] branch had two knobs and two flowers besides the three knobs from which the [six] branches extended. [Regarding the latter three knobs] it says [here]: “and a knob under the two branches, etc.” 2tefachim [above that were] unadorned.D 1tefach [above that was] a knob,E from which two branches extended in two directions.F They extended upwards to a height equal to the [center] of the menorah. 1 tefach [above that] was unadornedG 1 tefach [above that was] a knobH from which two branches extended.I 1 tefach [above that] was unadorned.J 1 tefach [above that] was a knobK from which two branches extended upward to a height equal to [the center of] the menorah.L 2 tefachim [above that] were unadorned.M 3 tefachim now remainedN, in which there were three cups (= 1 tefach), and one knob (=1 tefach) and one flower (=1 tefach). Consequently the total number of cups was 22: 18 for the six branches, [since there were] three for each one; and 4 in the menorah proper (i.e., the center branch), giving you a total of 22. And the total number of knobs was 11: 6 for the six branches (one for each) and 3 in the menorah proper (i.e., the center branch) from which the branches extended. and an additional 2 in the menorah proper, about which it is said (v. 34): “its knobs were engraved” [which indicates 2] [since] the minimum of anything plural is 2. One of these [knobs] was at the bottom near the base and the other one was in the three upper tefachim, together with the three cups. It (the menorah) had nine flowers: 6 for the six branches (one for each), as it is said (v. 33): “in each branch there was a knob and a flower,” and 3 for the menorah proper (i.e., the center branch). [Two of these are mentioned] when it is said “its knobs and flowers were engraved” and the minimum of “flowers” is 2, and [an additional one] mentioned in the parsha בְּהַעֲלֹתְךָ: “down to its base and its flower.” If you study the above beraisa carefully you will find them as they were enumerated, each in its proper place.

את נרותיה. כמין בזיכין שנותנין בתוכן השמן והפתילות:

Its lamps. They were a kind of cups into which the oil and the wicks were put.

והאיר על עבר פניה. עשה פי ששת הנרות שבראשי הקנים היוצאים מצדיה, מוסבים כלפי האמצעי, כדי שיהיו הנרות כשתדליקם מאירים על עבר פניה, מוסב אורם אל צד פני הקנה האמצעי שהוא גוף המנורה:

So that they shine toward it. I.e., make the mouths of the six lamps, which were at the top of the branches which extended from its (the menorah’s) sides, turned toward the middle one, so that when the lamps were lit they would shine אֶל עֵבֶר פָּנֶיהָ . [That is,] their shine would be turned towards the front side of the middle branch. which is the menorah proper.O

ומלקחיה. הם הצבתים העשויין ליקח בהם הפתילה מתוך השמן, לישבן ולמושכן בפי הנרות, ועל שם שלוקחים בהם קרויים מלקחים. וְצִבְיְתָהָא שתרגם אונקלוס, לשון צבת, טוליי"ש בלע"ז

Its tongs. [וּמַלְקָחֶיהָ] are the tongs which were made to pluck the wicks from the oil to set them up, and to pull them into the mouths of the lamps. Since they are used for “taking” (i.e., plucking) they are called מַלְקָחַיִם (from לְקָח — “take”). The word צִבְתָהָא with which Onkelos translates is from the word צְבָת — tenálies in Old French.

ומחתותיה. הם כמין בזיכין קטנים, שחותה בהן את האפר שבנר בבקר בבקר, כשהוא מטיב את הנרות מאפר הפתילות שדלקו הלילה וכבו, ולשון מחתה פויישד"א בלע"ז כמו לַחְתֹּות אֵשׁ מִיָּקוּד (ישעיה ל, יד):

And its scoops. They were like small receptacles which were used to rake out the ashes from the lamp every single morning, when he would clean the lamps from the ashes of the wicks which had burned during the night and were extinguished. The word מַחְתָּה is puisedoire in Old French, as in: “(לַחְתּוֹת) to rake fire from the oven.”

ככר זהב טהור. שלא יהיה משקלה עם כל כליה אלא ככר, לא פחות ולא יותר, והככר של חול ששים מנה, ושל קדש היה כפול, ק"ך מנה, והמנה הוא ליטרא ששוקלין בה כסף למשקל קולוני"א, והם ק' זהובים, כ"ה סלעים, והסלע ארבעה זהובים:

A kikar of pure gold. Its weight, including all its vessels, should be only a kikar, no more and no less. The kikar [used to measure] mundane things was the equivalent of sixty manehs, whereas the one [used to measure] holy things was double that — 120 maneh. A maneh is the equivalent of a litra which is used to weigh silver according to the weight of Cologne. This is equal to one hundred zehuvim (dinars), equal to twenty five sela’im, a sela being four zehuvim (dinars).

וראה ועשה. ראה כאן בהר תבנית שאני מראה אותך. מגיד שנתקשה משה במעשה המנורה, עד שהראה לו הקב"ה מנורה של אש:

Observe and make them. See here on the mountain the pattern which I show you. This tells us that Moshe had difficulties with the constructing of the menorah until God showed him a menorah [model] made of fire.

אשר אתה מראה. כתרגומו דְּאַתְּ מִתְחֲזֵי בְּטוּרָא, אילו היה נקוד מראה בפת"ח, היה פתרונו אתה מראה לאחרים, עכשיו שנקוד חטף קמץ, פתרונו דאת מתחזי, שאחרים מראים לך (שהנקוד מפריד בין עושה לנעשה):

That will be shown to you. As Onkelos translates it: “that you will be shown in the mountain.” If it were vocalized מַרְאֶה with a patach, its meaning would be: “you will show to others.” But, now that it is vowelized with a kametz (מָרְאֶה), its meaning is: “that you will be shown” — that others show you.