שמות ו׳:י״ד-כ״ח

אלה ראשי בית אבותם. מתוך שהוזקק ליחס שבטו של לוי עד משה ואהרן בשביל משה ואהרן, התחיל ליחסם דרך תולדותם מראובן. (ובפסיקתא גדולה ראיתי, לפי שֶׁקִּנְטְרָם יעקב אבינו לשלשה שבטים הללו בשעת מותו, חזר הכתוב ויחסם כאן לבדם, לומר שחשובים הם):

These are the heads of their paternal households. Since it was necessary to state the genealogy of the tribe of Leivi down to Moshe and Aharon because of Moshe and Aharon, it (the Torah) begins to give their genealogy in the order of their births, [beginning] from Reuvein. But, in Pesikta Rabbasi (7, 12) I saw: Because our Father Yaakov criticized these three tribes at the time of his death, Scripture, here again traces only their genealogy thereby indicating that they were [nevertheless] worthy.

ושני חיי לוי וגו'. למה נמנו שנותיו של לוי, להודיע כמה ימי השעבוד, שכל זמן שאחד מן השבטים קיים, לא היה שעבוד, שנאמר וַיָּמָת יֹוסֵף וְכָל אֶחָיו (שמות א, ו), ואח"כ וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ, ולוי האריך ימים על כולם:

The years of Leivi’s life were, etc. Why are the years of Leivi’s life specified [here]? To tell the length of time that the enslavement lasted, for as long as one of the Tribes (Yaakov’s sons) remained alive there was no enslavement, as it is said “Yoseif and his brothers died,” and afterwards: “A new king arose,” and Leivi outlived all of them.

ושני חיי קהת. ושני חיי עמרם וגו'. מחשבון זה אנו למדים על מושב בני ישראל ארבע מאות שנה שאמר הכתוב, שלא בארץ מצרים לבדה היו, אלא מיום שנולד יצחק, שהרי קהת מיורדי מצרים היה, חשוב כל שנותיו ושנות עמרם ושמונים של משה, לא תמצאם ד' מאות שנה, והרבה שנים נבלעים לבנים בשני האבות:

The years of Kehos’s life, the years of Amram’s life, etc. (v. 20). From these calculations we learn that the 400 year sojourn of the B’nei Yisrael of which Scripture speaks, was not [spent] in Egypt alone, but [was calculated] from the day Yitzchok was born. [This can be calculated thus:] For Kehos was among those who went down to Egypt. [Now] total up all of his years and the years of Amram [his son], and the eighty years of Moshe, you will find that they do not total [even] 400 years, [especially since] many of the [sons’] years are included in the fathers’ years.

יוכבד דדתו. אחת אבוהי, בת לוי אחות קהת:

His aunt Yocheved. [Translated by Onkelos:] “His father’s sister,” for she was Leivi’s daughter, Kehos’s sister.

אחות נחשון. מכאן למדנו, הנושא אשה צריך לבדוק באחיה (ב"ב קי. — שמו"ר ז, ד):

Sister of Nachshon. From here we learn that one [who contemplates] marrying a woman should [first] investigate her brothers.

מבנות פוטיאל. מזרע יתרו שֶׁפִּטֵּם עגלים לעבודת אלילים, ומזרע יוסף שפטפט ביצרו (ב"ב קט:):

One of the daughters of Putiel. [He was] of the descendants of Yisro who [at one time] fattened (פִּטֵּם) calves [for use as] idolatrous [sacrifices], and of the descendants of Yoseif, who showed contempt (פִּטְפֵּט) for his evil inclination.

הוא אהרן ומשה. אלו שהוזכרו למעלה שילדה יוכבד לעמרם. הוא אהרן ומשה אשר אמר ה', יש מקומות שמקדים אהרן למשה ויש מקומות שמקדים משה לאהרן, לומר לך ששקולין כאחד:

This is [the lineage of] Aharon and Moshe. The same ones about whom it is mentioned above (v. 20) that Yocheved bore to Amram. This is [the lineage of] Aharon and Moshe. There are places where [the Torah] sets Aharon ahead of Moshe, and there are places where it sets Moshe ahead of Aharon, to tell you that they were equal.

על צבאותם. בצבאותם, כל צבאם לשבטיהם, יש על, שאינו אלא במקום אות אחת, וְעַל חַרְבְּךָ תִּחְיֶה (בראשית כז, מ), כמו בחרבך. עֲמַדְתֶּם עַל חַרְבְּכֶם (יחזקאל לג, כו), כמו בחרבכם:

With their multitudes. [עַל צִבְאֹתָם meaning:] with their multitudes — [i.e.] all their multitudes according to their tribes. Sometimes עַל replaces only a single letter, [as in:] וְעַל חַרְבְּךָ — “You shall live by your sword” [וְעַל חַרְבְּךָ] being the same as בְּחַרְבְּךָ, [or:] עֲמַדְתֶּם עַל חַרְבְּכֶם — “You stand by your sword” [עַל חַרְבְּכֶם] being the same as בְּחַרְבְּכֶם .

הם המדברים וגו'. הם שנצטוו הם שקיימו:

They are the ones who spoke, etc. They were the ones who were commanded, they were the ones who fulfilled [their mission].

הוא משה ואהרן. הם בשליחותם ובצדקתם מתחלה ועד סוף:

These are Moshe and Aharon. They [remained faithful] in their mission and [remained] in their righteousness from beginning to end.

ויהי ביום דבר וגו'. מחובר למקרא שלאחריו:

It was the day when [Adonoy] spoke, etc. [This verse] is to be joined with the verse that follows.