שיר השירים ד׳:ח׳-ה׳:א׳

אתי מלבנון כלה. כשתגלו מלבנון זה אתי תגלו כי אני אגלה עמכם:

With me [will you come] from Levanon O bride. When you are exiled from this Levanon [Beis Hamikdosh], with Me you will be exiled, for I will go into exile with you.

אתי מלבנון תבואי. וכשתשובו מן הגולה אני אשיב עמכם ואף כל ימי הגולה בצרתך לי צר ועל כן כתב אתי מלבנון תבואי, כשתגלו מלבנון זה אתי תבוא ולא כתב אתי ללבנון תבואי לומר משעת יציאתכם מכאן עד שעת ביאתכם כאן אני עמכם בכל אשר תצאו ותבואו:

With me from Levanon will you come. And when you return from the exile, I will return with you, and also throughout the exile, I will be distressed in your distress.⁵³See Yeshayahu 63:9. Therefore, [Scripture] wrote, “with me from Levanon will you come.” When you are exiled from this Levanon, you will come with Me, and [Scripture] does not write, “With me to Levanon will you come,” to denote that from the time of your departure from here until the time of your return, I am with you wherever you will go and come.

תשורי מראש אמנה. בקבצי את נדחיך תסתכלי ותתבונני מה שכר פעולתך מראשית האמונה שהאמנת בי לכתך אחרי במדבר ומסעותיך וחניותיך על פי וביאתך לראש שניר וחרמון שהיו מעונות אריות סיחון ועוג, ד"א מראש אמנה הר הוא בגבול צפונ' של ארץ ישראל ושמו אמנה ובלשון משנה טורי אמנון והר ההר שנאמר בו (במדבר לד) מן הים הגדול תתאו לכם הר ההר וכשגליות נקבצות ומגיעות שם הם צופים משם ורואין גבול ארץ ישראל ואוירה של ארץ ישראל ושמחים ואומרים הודיה לכך נאמר תשורי מראש אמנה:

You will look from the peak of Amanah. When I gather your dispersed ones, you will look and ponder what is the reward of your actions from the beginning of your faith [=מֵרֹאשׁ אֲמָנָה that you believed in Me, [e.g.,] your following Me in the wilderness,⁵⁴See Yirmiyahu 2:22. and your travels and your encampments at My command,⁵⁵See Bamidbar 9:17-23. and your coming to the peak of Snir and Chermon, which were the lions’ dens, Sichon and Og. Another explanation, “מֵרֹאשׁ אֲמָנָה” [=from the peak of Amanah], this is a mountain on the northern boundary of Eretz Yisroel, named Amanah. In the language of the Mishnah,⁵⁶Maseches Gittin 8a. [these are] the mountains of Amnon [or] Mount Hor, about which it is stated, “from the Great Sea you shall draw a line extending to Mount Hor.”⁵⁷Bamidbar 34:7. When the exiles gather and arrive there, they will look from there and see the boundary of Eretz Yisroel and the air of Eretz Yisroel, and they will rejoice and offer thanks. Therefore, it is stated, “תָּשׁוּרִי [=You will sing] from the peak of Amanah.”

לבבתני. משכת את לבי אליך:

You captured my heart. You have drawn My heart to you.

באחת מעיניך. הרבה דוגמות טובות שביך לולא היתה ביך אלא אחת מהן הייתי מחבבך ביותר וכל שכן בכולן וכן באחת ענק מצורוניך באחת מרבידי ענקי קישוטיך הם תכשיטי מצוה שישראל מציינין בהם, ד"א באחד ענק באחד מאבותיך הוא אחד היה מיוחד וזה אברהם הנקרא ענק האדם הגדול בענקים:

With but one of your eyes. Of the many good characteristics that you possess, if you had only one, I would love you dearly, and all the more so with all of them. And similarly, “with one necklace of your necklaces,” with but one of the chains of your necklaces. These are the adornments of commandments through which the [Bnei] Yisroel are distinguished. Another explanation of “בְּאַחַד עֲנָק,” with one of your forefathers, [the one] referred to as, “was one,”⁵⁸Yechezkeil 33:24. the one singled out, and this is Avrohom, who is called עֲנָק [=a giant], “the greatest man among the giants בַּעֲנָקִים.”⁵⁹Yehoshua 14:15.

מה יפו דדיך. כל מקום שהראית לי שם חבה יפה הוא בעיני גלגל שילה נוב וגבעון ובית עולמים הוא שיסד הבבלי מנוחה ושאר ויעודים מנוחה זו ירושלים ושאר ויעודים מקום שנתוועד' שם שכינה לישראל:

How beautiful is your love. Every place where you showed me affection is beautiful in My eyes; Gilgal, Shiloh, Nov, Givon, and the eternal Temple. That is what the [poet] from Bavel composed, “A resting place and other meeting places,” “resting place” refers to Yerusholayim, and “other meeting places” refers to each place where the Divine Presence met with Yisroel.

וריח שמניך. שם טוב:

And the fragrance of your oils. Your good name.

נפת. מתוק:

Honey. [Which is] sweet.

תטפנה שפתותיך. טעמי תורה:

Your lips drip. [With] explanations of Torah.

וריח שלמתיך. מצות הגונות הנוהגות בשלמותיך ציצית תכלת בגדי כהונה איסור שעטנז:

And the fragrance of your garments. The proper commandments pertaining to your garments; ritual fringes, blue thread, the garments of a kohein, and the prohibition of sha’atnez [=wool and linen].

גן נעול. על שם צניעות בנות ישראל שאין פורצות בעריות:

A locked garden. This refers to the modesty of the daughters of Yisroel, who are not of loose morals.⁶⁰Alternatively, ‘גן’ refers to the Pentateuch which has fifty-three sidros, the numerical value of ‘גן’. (Gra)

גל נעול. יש לפרשו לשון מעין כמו (יהושע טו) גולות עליות ויש לפרשו לשון שער והיא ל' ארמי בתלמוד טרוקו גלי:

A locked up spring. This can be explained as a term referring to a fountain, as in, “upper fountains גֻּלּוֹת,”⁶¹Yehoshua 15:19. and it can also be explained as a term referring to a gate, and it is an Aramaic term in the Talmud, “lock the gates גַלֵּי.”⁶²Maseches Berachos 28a.

שלחיך. ארץ יבשה קרויה בית השלחין וצריך להשקותה תמיד ושדה בית הבעל יפה הימנה וכאן קילס יבש שלחיך הרי הן מלאין כל טוב כפרדס רמונים וזה על שם קטנים שבישראל מרטיבים מעשים טובים כפרדס רמונים:

Your arid fields. Dry land is called בֵּית הַשְּׁלָחִין [=thirsty land], and it necessary to irrigate it constantly; a field watered by rain [=בֵּית הַבַּעַל is superior to it.⁶³The Mishnah in Bava Basra describes בית הבעל as a field in the valley that is moist and does not require irrigation. (Sifsei Chachomim) Here he praises the arid field, “Your arid fields” are replete with all good like a pomegranate orchard. This is said of the smallest of Yisroel, who are succulent with good deeds like a pomegranate orchard.

כפרים עם נרדים. מיני בשמים הם:

Henna with spikenard. These are types of spices.

מעין גנים. כל זה מוסב על שלחיך ומקלסן כמעין המשקה אותן והדוגמא על שם טבילות טוהר שבנות ישראל טובלות:

You are a garden spring. All this refers back to, “Your arid fields,” and he praises them like a fountain which irrigates them. The allegory is: It refers to the immersions of purification which the daughters of Yisroel immerse themselves.

ונזלים מן לבנון. ממקום נקיות באין עכירת טיט:

And flowing streams from Levanon. From a place of cleanliness, without the murkiness of mud.

עורי צפון ובואי תימן. אחר שערב עלי ריחך ונוי משכנותיך אני מצוה את הרוחות צפון ותימן להפיח בגנך לצאת ריחך הטוב למרחוק והדוגמא על שם שהגליות מתקבצות ומכל הגוים מביאים אותם מנחה לירושלם ובימי הבנין יהיו ישראל נקבצים שם למועדים ולרגלים וישראל משיבין יבא דודי לגנו אם אתה שם הכל שם:

Awake, wind from the north, and come, wind of the south. Since they are pleasing to me— your fragrance and the beauty of your dwellings, I command the north and south winds to blow upon your garden so that your good fragrance should spread afar. The allegory is: It refers to the ingathering of the exiles, and from all the nations they will bring them as an offering to Yerusholayim, and in the days of the rebuilding [of the Beis Hamikdosh], the [Bnei] Yisroel will be gathered there for the festivals and for the pilgrimages, and Yisroel will reply, “Let my Beloved come to His garden,” for if You are there, all are there.

באתי לגני. בימי חנוכת הבית:

I have come to my garden. In the days of the dedication of the Beis Hamikdosh.

אריתי. לקטתי והוא לשון משנה כמלא אורה וסלו ואף לשון מקרא (תהלים מ) וארוה כל עוברי דרך ונאמר על שם הקטורת שהקטירו קטורת יחיד הנשיאים על מזבח החיצון ונתקבלה והוא דבר שאינו נוהג לדורות ועל כן נאמר אכלתי יערי עם דבשי יש דבש שהוא גדל בקנים כענין שנאמר (שמואל ה ו) ביערת הדבש ויערת היא לשון קנה כמו (שמות ב) ותשם בסוף ושויתיה ביערא ומוצצין הדבש ומשליכין העץ ואני מרוב חיבה אכלתי יערי עם דבשי אכלתי הקנה עם הדבש את שאינו ראוי עם הראוי קטרת נדבה וכן שעירי חטאת שהקריבו הנשיאים ואין חטאת קריבה נדבה ואני קבלתים בו ביום:

I have gathered. I gathered, and it is a term of the Mishnah, “as much space [as is required by] a gatherer אוֹרֶה and his basket.”¹Mishnayos Shvi’is 1:2. The term אורה there refers to the harvest of figs. (Sifsei Chachomim) It is also a term found in Scripture, “and all wayfarers have plucked וְאָרוּהָ its fruit.”²Tehillim 80:13. And this was stated in regard to the incense, which they burned as an individual incense offering—the tribal princes on the outside altar and it was accepted.³This incense offering was unusual in two ways. First, because it was an individual offering instead of a communal one; and because it was burned on the outer altar instead of the inner [golden] altar. This is something that does not apply to later generations. Because of this, it is stated, “I have eaten my sugar cane with my sugar.” There is honey that grows in canes, as it is stated, “into the sugar of the יַעְרַת canes ,”⁴I Shmuel 14:27. and “יַעְרַת” is a term referring to a cane, as in, “and she placed [it] among the reeds בַּסוּף,”⁵Shemos 2:3. [which Targum renders] “and she placed it in the reeds בְּיַעֲרָא.” And the sugar is sucked out and the wood is discarded. But I, out of great love, “ate my sugar cane with my sugar,” I ate the cane with the sugar, the inedible with the edible, [signifying] the freewill incense offering,⁶The incense offering is symbolized by ‘myrrh,’ because it is one of its most important ingredients. and likewise, the he-goats sin-offering that the tribal princes sacrificed, although a sin-offering is not brought as a freewill sacrifice, but I accepted them on that day.

שתיתי ייני. הם הנסכים:

I have drunk my wine. These are the libations.

עם חלבי. מתקו וצחו מחלב:

With my milk. They were sweeter and clearer than milk.⁷Alternatively, חלבי, means my fat, referring to the fat portions of the peace offerings.

אכלו רעים. באהל מועד אהרן ובניו ובית עולמים הכהנים כולם:

Eat [my] friends. Aharon and his sons, in the Tent of Meeting, and all the kohanim, in the eternal Temple.

שתו ושכרו דודים. אלו ישראל אוכלי בשר זבח השלמים שהקריבו לחנוכת המזבח

Drink and become intoxicated [my] beloved ones. These are the Israelites⁸It does not refer to the kohanim because they are forbidden to drink wine or any intoxicating beverage before performing the divine service. who ate the flesh of the peace offerings that they sacrificed for the dedication of the altar.