קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י

י״א:א׳

וַיַּעַל נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי וַיִּחַן עַל־יָבֵישׁ גִּלְעָד וַיֹּאמְרוּ כׇּל־אַנְשֵׁי יָבֵישׁ אֶל־נָחָשׁ כְּרׇת־לָנוּ בְרִית וְנַעַבְדֶֽךָּ׃

י״א:ב׳

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נָחָשׁ הָעַמּוֹנִי בְּזֹאת אֶכְרֹת לָכֶם בִּנְקוֹר לָכֶם כׇּל־עֵין יָמִין וְשַׂמְתִּיהָ חֶרְפָּה עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃

רש״י

כל עין ימין. כמשמעו ומדרש אגדה (ילקוט שמעוני רמז קיא): הביאו לי ספר תורתכם שנתנה מימין, ואשרפה, על שכתוב בו (דברים כג ד): לא יבא עמוני ומואבי וגו':

Each right eye. Explain it literally.1As a symbol of everlasting defeat. But the Midrash Aggadah [explains it figuratively, that he said,] "Bring me your Torah scroll which was given by the right hand [of God],2See Devarim 33:2. and I will burn it, because He wrote in it, "Neither an Ammonite nor a Moavite may enter [into Adonoy's community]."3Devarim 23:4. Therefore, Nochosh said that he cannot accept any form of peace treaty with the Bnei Yisroel when the Torah specifically forbids to seek peace with Ammon. In Devarim 23:7 the Torah stated with regard to Ammon and Moav, “You shall not seek their peace or welfare, all your days, forever.” Nochosh therefore wanted to burn the Torah.

חרפה. גדוף:

A sign of shame. An insult.

י״א:ג׳

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו זִקְנֵי יָבֵישׁ הֶרֶף לָנוּ שִׁבְעַת יָמִים וְנִשְׁלְחָה מַלְאָכִים בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וְאִם־אֵין מוֹשִׁיעַ אֹתָנוּ וְיָצָאנוּ אֵלֶֽיךָ׃

י״א:ד׳

וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים גִּבְעַת שָׁאוּל וַיְדַבְּרוּ הַדְּבָרִים בְּאׇזְנֵי הָעָם וַיִּשְׂאוּ כׇל־הָעָם אֶת־קוֹלָם וַיִּבְכּֽוּ׃

י״א:ה׳

וְהִנֵּה שָׁאוּל בָּא אַחֲרֵי הַבָּקָר מִן־הַשָּׂדֶה וַיֹּאמֶר שָׁאוּל מַה־לָּעָם כִּי יִבְכּוּ וַיְסַפְּרוּ־לוֹ אֶת־דִּבְרֵי אַנְשֵׁי יָבֵֽישׁ׃

רש״י

אחרי הבקר. אחר זמן מועד ביאת הבקר מן השדה:

Behind the cattle. After the appointed time that the cattle come in from the field.

י״א:ו׳

וַתִּצְלַח רֽוּחַ־אֱלֹהִים עַל־שָׁאוּל (בשמעו) [כְּשׇׁמְעוֹ] אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיִּחַר אַפּוֹ מְאֹֽד׃

י״א:ז׳

וַיִּקַּח צֶמֶד בָּקָר וַֽיְנַתְּחֵהוּ וַיְשַׁלַּח בְּכׇל־גְּבוּל יִשְׂרָאֵל בְּיַד הַמַּלְאָכִים ׀ לֵאמֹר אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יֹצֵא אַחֲרֵי שָׁאוּל וְאַחַר שְׁמוּאֵל כֹּה יֵעָשֶׂה לִבְקָרוֹ וַיִּפֹּל פַּֽחַד־יְהֹוָה עַל־הָעָם וַיֵּצְאוּ כְּאִישׁ אֶחָֽד׃

רש״י

לבקרו. לבהמותיו:

To his cattle. To his animals.

י״א:ח׳

וַֽיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק וַיִּהְיוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְאִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשִׁים אָֽלֶף׃

רש״י

ויפקדם בבזק. רבותינו אמרו (יומא כב ב): בשברי חרסים (ס"א, אינו). לשון אחר: בבזק, באבנים, שנטל מכל אחד אבן ומנאם, כמו (לקמן טו ד): ויפקדם בטלאים, שנטל מכל אחד טלה ומנאם בהם, כמו שהיו מונים אותם בחצאי שקלים, ותרגם (משלי כו ח): כצרור אבן במרגמה, היך בזקא דכיפא בקלעא. ובילמדנו: ויפקדם בטלאים, כד אינון מסכנין, באלין בזקייא, כד אינון עתירים, באלין אימריא. לשון אחר: 'בבזק', שם מקום הנזכר בספר שופטים (א ה) וימצאו את אדוני בזק בבזק:

He counted them in Bezek. Our Rabbis said that he counted them using earthenware shards.4 See Maseches Yoma 22b. According to this rendering, Bezek is not a name of a place, but rather a description of the means used by which to count the people. Another explanation is that בְּבָזֶק means 'with pebbles,' i.e., he took a pebble from each one, and counted them, similar to, "And he counted them with lambs,"5Below 15:4. i.e., he took a lamb from each one, and counted them with the lambs, just as they would count them with half shekels.6 See Rashi Ibid. Targum reders, in the verse, "as one who loads a pebble [אֶבֶן] for throwing in a slingshot,"7 Mishlei 26:8. as one who loads a בִּזְקָא into a slingshot. And in [Midrash] Yelam'denu, "And he counted them with lambs," [is explained as,] "when they were poor, [they were counted] with pebbles and when they became rich, [they were counted] with lambs. Another explanation is that בָזֶק is the name of a place, mentioned in Shoftim, "they found Adoni Bezek in Bezek."8Shoftim 1:5.

י״א:ט׳

וַיֹּאמְרוּ לַמַּלְאָכִים הַבָּאִים כֹּה תֹֽאמְרוּן לְאִישׁ יָבֵישׁ גִּלְעָד מָחָר תִּֽהְיֶֽה־לָכֶם תְּשׁוּעָה (בחם) [כְּחֹם] הַשָּׁמֶשׁ וַיָּבֹאוּ הַמַּלְאָכִים וַיַּגִּידוּ לְאַנְשֵׁי יָבֵישׁ וַיִּשְׂמָֽחוּ׃

י״א:י׳

וַיֹּֽאמְרוּ אַנְשֵׁי יָבֵישׁ מָחָר נֵצֵא אֲלֵיכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָנוּ כְּכׇל־הַטּוֹב בְּעֵינֵיכֶֽם׃ {ס}        

טקסטים

  • עברית: Miqra according to the Masorah · רישיון: CC-BY-SA
  • אנגלית: The Metsudah Tanach series, Lakewood, N.J · רישיון: CC-BY
  • עברית: On Your Way · רישיון: PD

לאן עכשיו

להמשיך לקרוא