תנ״ך
שמואל א ט״ו:ב׳-ג׳
חלק מ: פרק ט״ו
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
ט״ו:ב׳
כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת פָּקַדְתִּי אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר־שָׂם לוֹ בַּדֶּרֶךְ בַּעֲלֹתוֹ מִמִּצְרָֽיִם׃
ט״ו:ג׳
עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת־עֲמָלֵק וְהַֽחֲרַמְתֶּם אֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד־אִשָּׁה מֵֽעֹלֵל וְעַד־יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד־שֶׂה מִגָּמָל וְעַד־חֲמֽוֹר׃ {ס}
רש״י
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- סתומה: ותהי המלחמה פרשה סתומה
- סתומה: וישמע שאול פרשה סתומה
- פרק ט״ו
משור ועד שה. שהיו בעלי כשפים, ומשנין עצמן ודומין לבהמה:
Oxen and sheep. They were sorcerers, and they would change themselves to appear as animals.2 Radak suggests another reason for destroying the animals. The Torah specifies that the memory of Amoleik should be erased. Therefore, Shmuel instructed that not even an ox or a sheep should remain about which one might say ‘this animal belonged to Amoleik.’