תנ״ך
שמואל א ט״ו:כ״ט-ל״א
חלק מ: פרק ט״ו
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
ט״ו:כ״ט
וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵֽם׃
רש״י
ט״ו:ל׳
וַיֹּאמֶר חָטָאתִי עַתָּה כַּבְּדֵנִי נָא נֶגֶד זִקְנֵֽי־עַמִּי וְנֶגֶד יִשְׂרָאֵל וְשׁוּב עִמִּי וְהִֽשְׁתַּחֲוֵיתִי לַיהֹוָה אֱלֹהֶֽיךָ׃
ט״ו:ל״א
וַיָּשׇׁב שְׁמוּאֵל אַחֲרֵי שָׁאוּל וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁאוּל לַיהֹוָֽה׃ {ס}
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- סתומה: ויאמר אליו פרשה סתומה
- סתומה: ויאמר שמואל פרשה סתומה
- פרק ט״ו
וגם נצח ישראל לא ישקר. ואם תאמר אשוב מעוני לפניו, לא יועיל עוד ליטול את המלוכה ממי שנתנה לו, כי הקב"ה שהוא נצחונו של ישראל, לא ישקר מליתן הטובה לזה שאמר ליתן:
But, the Eternal One of Yisroel neither lies. And if you will say, 'I will repent of my sin before Him,' it will no longer avail to take the kingship from the one to whom it was given, for the Holy One, Blessed is He, Who is the Eternal One of Yisroel, will not lie by not giving the good to whom He said to give it.