תנ״ך
שמואל א כ״ד:ג׳-ח׳
חלק מ: פרק כ״ד
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
וַיִּקַּח שָׁאוּל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ בָּחוּר מִכׇּל־יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ לְבַקֵּשׁ אֶת־דָּוִד וַאֲנָשָׁיו עַל־פְּנֵי צוּרֵי הַיְּעֵלִֽים׃
רש״י
וַיָּבֹא אֶל־גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל־הַדֶּרֶךְ וְשָׁם מְעָרָה וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת־רַגְלָיו וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה יֹשְׁבִֽים׃
רש״י
להסך את רגליו. להפנות לנקבים גדולים:
To relieve himself. To defecate.1Maseches Yevamos 103a states that the term ‘לְהָסֵךְ אֶת דַגְלָיו’ is a euphamistic expression. Because of his extreme modesty, Shaul covered himself like a succah [Maseches Berachos 62b], with his clothing. The word לְהָסֵךְ originates from סִכוּדְ, which means covered.—Radak.
וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי דָוִד אֵלָיו הִנֵּה הַיּוֹם אֲֽשֶׁר־אָמַר יְהֹוָה אֵלֶיךָ הִנֵּה אָנֹכִי נֹתֵן אֶת־[אֹֽיִבְךָ] (איביך) בְּיָדֶךָ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר יִטַב בְּעֵינֶיךָ וַיָּקׇם דָּוִד וַיִּכְרֹת אֶת־כְּנַֽף־הַמְּעִיל אֲשֶׁר־לְשָׁאוּל בַּלָּֽט׃
וַֽיְהִי אַֽחֲרֵי־כֵן וַיַּךְ לֵב־דָּוִד אֹתוֹ עַל אֲשֶׁר כָּרַת אֶת־כָּנָף אֲשֶׁר לְשָׁאֽוּל׃
רש״י
ויהי אחרי כן וגו':
Afterwards … etc.
וַיֹּאמֶר לַאֲנָשָׁיו חָלִילָה לִּי מֵיְהֹוָה אִם־אֶעֱשֶׂה אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה לַֽאדֹנִי לִמְשִׁיחַ יְהֹוָה לִשְׁלֹחַ יָדִי בּוֹ כִּֽי־מְשִׁיחַ יְהֹוָה הֽוּא׃
רש״י
ויאמר לאנשיו חלילה. שני מקראות הללו כתובין שלא כסדרן, אלא כיון שהתחיל לדבר בכריתת המעיל, כלה כל דבריו, ואמר שאף בכריתת המעיל נתחרט, ואחר כך חוזר לדברו הראשון, ואומר ; על שאמרו לו אנשיו הנה היום וגו', השיב להם, חלילה לי וגו':
He said to his men, "[Adonoy] forbid." These two verses are not written in sequence;2According to Radak, these verses are written in chronological sequence, and this conversation took place after Dovid returned to his men with the cut piece of Shaul’s robe. but since he began to speak regarding the cutting of the robe, he finished everything concerning it, and he said that he even regretted cutting the robe. Afterwards, he returns to the first subject, and says that regarding his men's comments, "Behold, concerning this day, etc." He replied to them, 'May Adonoy forbid that, etc.'
וַיְשַׁסַּע דָּוִד אֶת־אֲנָשָׁיו בַּדְּבָרִים וְלֹא נְתָנָם לָקוּם אֶל־שָׁאוּל וְשָׁאוּל קָם מֵהַמְּעָרָה וַיֵּלֶךְ בַּדָּֽרֶךְ׃ {ס}
רש״י
וישסע. הבדיל ודחה אותם בדברים:
Dovid pacified. He separated and held them off with these words.3The literal meaning of וַיְשַׁסַּע is ‘he divided or split’ as in Shoftim 14:6. By being tactful in speaking to his men, Dovid divided their unanimous opinion of wanting to attack Shaul.—Metzudos
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- סתומה: ויהי כאשר פרשה סתומה
- סתומה: ויקם דוד פרשה סתומה
- פרק כ״ד
צורי היעלים. סלעי היעלים:
The rocky land of the wild goats. The rocks of the wild goats.