שמואל א כ״ה:ל״ב-מ״ג

כליתני. מנעת אותי, כמו (תהלים מ יב): לא תכלא רחמיך ; לא יכלה ממך (בראשית כג ז):

Who prevented me. You stopped me, as in, 'You shall not stop [תִכְלָא] your mercy,'²²Tehillim 40:12. [and] 'will not stop [יׅכְלֶה] you.'²³Bereishis 23:6.

והושע ידי לי. מוסב על מבוא בדמים, מ"ם של מבוא מחוברת על והושע, כמו מבוא בדמים ומהושע ידי לי:

And from avenging myself with my own hand. This is connected with [the phrase], 'from coming into bloodshed.' The 'מ' [=from] of [מִבּוֹא] is connected to 'and avenging,' meaning, 'from coming into bloodshed and from avenging myself with my own hand.'

בצאת היין מנבל. (תרגום:) כד פג חמרא מנבל:

When Novol had sobered up. When the wine's effect had left Novol.

וימת לבו. שנצטער על המנחה שהובאת לדוד:

And his heart sank within him. He was extremely upset over the gift presented to Dovid.²⁴I.e., because of the great expense of his wife’s gift.—Radak

כעשרת הימים. שבעת ימי אבלו של שמואל תלה לו הקב"ה, שלא יתערב אבל רשע באבלו, ואחר כך חלה שלשה ימים ומת, כענין שנאמר: ויגוף ה' את נבל, ואמר מר (שמחות ג ט): חלה שלשה ימים ומת, זו היא מיתת מגפה. ורבותינו אמרו (ראש השנה יח א): אלו עשרת ימי תשובה, שהמתין לו הקב"ה שיחזור בתשובה. ויש אומרים: כנגד עשר לגימות שנתן נבל לעבדי דוד, ששלח לו דוד עשרה נערים והאכילן:

After ten days. There were seven days of mourning for Shmuel, so the Holy One, Blessed is He, suspended his sentence so that it should not coincide the mourning for this wicked man with his mourning period. Afterward, he became ill for three days and died, as it is stated, "And Adonoy inflicted Novol," and a Talmudist had stated that if one was ill three days and died, it is a death of a plague. However, our Rabbis stated that these are the Ten Days of Repentance which the Holy One, Blessed is He, waited for him to repent. But, some say that they correspond to the ten meals²⁵See above verses 5,9, and Maharsha in Rosh Hashanah 18a. which Novol gave Dovid's servants, for Dovid had sent him ten youths, and he fed them.

את ריב חרפתי. גדופי שחרפני (לעיל פסוק י): היום רבו עבדים המתפרצים:

The battle of my disgrace. My insult which he insulted me today [saying], 'Nowadays there are many servants who break away.'²⁶Above verse 10.

ואת עבדו חשך מרעה. שלא הרגתיו:

And has spared His servant from evil. That I did not kill him.