תנ״ך
שמואל א כ״ז:ה׳-ו׳
חלק מ: פרק כ״ז
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
כ״ז:ה׳
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־אָכִישׁ אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ יִתְּנוּ־לִי מָקוֹם בְּאַחַת עָרֵי הַשָּׂדֶה וְאֵשְׁבָה שָּׁם וְלָמָּה יֵשֵׁב עַבְדְּךָ בְּעִיר הַמַּמְלָכָה עִמָּֽךְ׃
רש״י
כ״ז:ו׳
וַיִּתֶּן־לוֹ אָכִישׁ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת־צִֽקְלָג לָכֵן הָיְתָה צִֽקְלַג לְמַלְכֵי יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּֽה׃ {פ}
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- סתומה: ויאמר אבישי פרשה סתומה
- סתומה: ויאמר שמואל פרשה סתומה
- פרק כ״ז
ולמה ישב עבדך וגו'. ואהיה לך למשא:
Why should your servant remain… And be a burden to you.2Probably, Dovid did not want to live with idolaters and therefore asked in a diplomatic fashion, e.g., ‘Why should your servant be a burden to you,’ to settle in a separate city.