תנ״ך
שמואל א כ״ח
חלק מ: פתוחה: ויהי בימיםפתוחה: ושמואל מתסתומה: ויאמר שמואלסתומה: ויאמר שמואל
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
וַֽיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת־מַֽחֲנֵיהֶם לַצָּבָא לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל־דָּוִד יָדֹעַ תֵּדַע כִּי אִתִּי תֵּצֵא בַֽמַּחֲנֶה אַתָּה וַאֲנָשֶֽׁיךָ׃
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל־אָכִישׁ לָכֵן אַתָּה תֵדַע אֵת אֲשֶֽׁר־יַעֲשֶׂה עַבְדֶּךָ וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל־דָּוִד לָכֵן שֹׁמֵר לְרֹאשִׁי אֲשִֽׂימְךָ כׇּל־הַיָּמִֽים׃ {פ}
וּשְׁמוּאֵל מֵת וַיִּסְפְּדוּ־לוֹ כׇּל־יִשְׂרָאֵל וַיִּקְבְּרֻהוּ בָרָמָה וּבְעִירוֹ וְשָׁאוּל הֵסִיר הָאֹבוֹת וְאֶת־הַיִּדְּעֹנִים מֵהָאָֽרֶץ׃
רש״י
ויספדו לו כל ישראל ויקברוהו ברמה ובעירו. (תרגום:) וספדו עלוהי כל ישראל וקברוהי ברמתא וספדו עלוהי אנש בקרתיה; 'ובעירו' מוסב על 'ויספדו לו', ספדוהו ברמה כשקברוהו, וספדוהו איש בעירו:
And all of Yisroel mourned him and buried him in Romoh, in his city. And all Yisroel mourned him and buried him in Romoh, and each person mourned him in his own city; and 'in his city' is connected with 'and they mourned him,' i.e., they mourned and buried him in Romoh, and each person mourned him in his own city.4In the same manner as he was mourned in his home town of Romoh.
וַיִּקָּבְצוּ פְלִשְׁתִּים וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ בְשׁוּנֵם וַיִּקְבֹּץ שָׁאוּל אֶת־כׇּל־יִשְׂרָאֵל וַֽיַּחֲנוּ בַּגִּלְבֹּֽעַ׃
וַיַּרְא שָׁאוּל אֶת־מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּרָא וַיֶּחֱרַד לִבּוֹ מְאֹֽד׃
וַיִּשְׁאַל שָׁאוּל בַּיהֹוָה וְלֹא עָנָהוּ יְהֹוָה גַּם בַּחֲלֹמוֹת גַּם בָּאוּרִים גַּם בַּנְּבִיאִֽם׃
רש״י
גם באורים. לפי שהרג נוב עיר הכהנים, לא נענה:
Nor through the Urim. Because he had slain [the kohanim of] Nov,5See above Chapter 22. the City of Kohanim, he was not answered.
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַעֲבָדָיו בַּקְּשׁוּ־לִי אֵשֶׁת בַּעֲלַת־אוֹב וְאֵלְכָה אֵלֶיהָ וְאֶדְרְשָׁה־בָּהּ וַיֹּאמְרוּ עֲבָדָיו אֵלָיו הִנֵּה אֵשֶׁת בַּעֲלַת־אוֹב בְּעֵין דּֽוֹר׃
וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים עִמּוֹ וַיָּבֹאוּ אֶל־הָאִשָּׁה לָיְלָה וַיֹּאמֶר (קסומי) [קׇסֳמִי־]נָא לִי בָּאוֹב וְהַעֲלִי לִי אֵת אֲשֶׁר־אֹמַר אֵלָֽיִךְ׃
רש״י
ויתחפש שאול. שינה בגדיו, וכן (מלכים-א כב ל): התחפש ובא במלחמה ; וכן (איוב ל יח): ברב כח יתחפש לבושי, וכן תרגם יונתן: ואשתני שאול:
Shaul disguised himself. He changed his clothes, and similarly, 'disguise yourself [הִתְחַפֵּשׂ] and come into battle,'6II Melochim 22:30. and similarly, 'its intensity makes me change [יׅתְחַפֵּשׂ] my clothing.'7Iyov 30:18. And so did Targum Yonoson render, 'and Shaul changed.'
ויבאו אל האשה לילה. יום היה, אלא מתוך צרתם היה דומה להם לילה, כך דרש רבי תנחומא (פרשת אמור ב):
They came to the woman at night. [They actually came] during the daytime, but because of their distress, it seemed to them as night. So did R. Tanchuma expound.
וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה שָׁאוּל אֲשֶׁר הִכְרִית אֶת־הָאֹבוֹת וְאֶת־הַיִּדְּעֹנִי מִן־הָאָרֶץ וְלָמָה אַתָּה מִתְנַקֵּשׁ בְּנַפְשִׁי לַהֲמִיתֵֽנִי׃
רש״י
מתנקש. מבקש תקלה:
To entrap. Seek a stumbling block [i.e., trap].
וַיִּשָּׁבַֽע לָהּ שָׁאוּל בַּיהֹוָה לֵאמֹר חַי־יְהֹוָה אִֽם־יִקְּרֵךְ עָוֺן בַּדָּבָר הַזֶּֽה׃
וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶת־מִי אַעֲלֶה־לָּךְ וַיֹּאמֶר אֶת־שְׁמוּאֵל הַֽעֲלִי־לִֽי׃
וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה אֶת־שְׁמוּאֵל וַתִּזְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל־שָׁאוּל ׀ לֵאמֹר לָמָּה רִמִּיתָנִי וְאַתָּה שָׁאֽוּל׃
רש״י
ותזעק בקול גדול. שראתהו עולה שלא כדרך העולים, שהמעלה בזכורו, עולים רגליהם למעלה, וזה עולה ראשו למעלה, בשביל כבודו של שאול (תנחומא שם):
She screamed loudly. For she saw him ascending not in the usual manner8Radak suggests that the moment the woman saw the manner in which Shmuel came up, she realized that the man who had come to her was Shaul, and that is why she screamed. of those who ascend [through the אוֹב medium], for when one conjures up [the dead], they ascend with their feet upward, while this one was ascending with his head upward, in honor of Shaul.9Vayikra Rabboh 26:7.
וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ אַל־תִּֽירְאִי כִּי מָה רָאִית וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל־שָׁאוּל אֱלֹהִים רָאִיתִי עֹלִים מִן־הָאָֽרֶץ׃
רש״י
אלהים ראיתי עולים מן הארץ. מלאכים שנים, משה ושמואל, שנתיירא שמואל שמא אני מתבקש בדין, והעלה משה עמו (כדאיתא בחגיגה ד ב):
I saw a godly man rising from the earth. Two angels, Moshe and Shmuel,10This is alluded to in the words אִישׁ זֲקִן עֹלֶה וְהוּא עֹטֶה מְעִיל, ‘an old man ascends [i.e., Moshe] and he is wearing a robe [i.e., Shmuel].’ for Shmuel feared, 'Perhaps I am being summoned for judgement,' and he therefore brought Moshe up with him,11Each person must face judgment within twelve months of his death. Shmuel wanted that Moshe testify on his behalf. as it is stated in [Maseches] Chagiga and Ta'anis.12
וַיֹּאמֶר לָהּ מַֽה־תׇּאֳרוֹ וַתֹּאמֶר אִישׁ זָקֵן עֹלֶה וְהוּא עֹטֶה מְעִיל וַיֵּדַע שָׁאוּל כִּֽי־שְׁמוּאֵל הוּא וַיִּקֹּד אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשְׁתָּֽחוּ׃ {ס}
רש״י
מה תארו. שלשה דברים נאמרו באוב: המעלה אותו, רואהו ואינו שומע קולו, והנשאל לו, שומעו ואינו רואהו, ולפיכך שאל מה תארו, ואחר, לא רואהו ולא שומעו (תנחומא שם):
What does he look like. Three things were said regarding אוֹב: The one who conjures him [the dead] up, sees him, but does not hear his voice; the one who inquires of him, hears him, but does not see him, and therefore, he [Shaul] asked, 'What does he look like?', and the others neither see or hear him.
והוא עוטה מעיל. שהיה רגיל ללבוש מעיל, שנאמר (לעיל ב יט): ומעיל קטן תעשה לו אמו, ובמעילו נקבר, וכן עלה, וכן לעתיד לבא יעמדו בלבושיהם (תנחומא שם):
He is garbed in a robe. For he was accustomed to wear a robe, as it is stated, "and his mother would make him a small robe."13Above 2:19. He was buried with his robe, and so he arose. And so in the future [Resurrection of the Dead], they will rise with their garments.
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל־שָׁאוּל לָמָּה הִרְגַּזְתַּנִי לְהַעֲלוֹת אֹתִי וַיֹּאמֶר שָׁאוּל צַר־לִי מְאֹד וּפְלִשְׁתִּים ׀ נִלְחָמִים בִּי וֵאלֹהִים סָר מֵֽעָלַי וְלֹא־עָנָנִי עוֹד גַּם בְּיַֽד־הַנְּבִיאִים גַּם־בַּחֲלֹמוֹת וָאֶקְרָאֶה לְךָ לְהוֹדִיעֵנִי מָה אֶעֱשֶֽׂה׃ {ס}
רש״י
הרגזתני. החרדתני:
Have you disturbed me. You have frightened me.14The Midrash explains that Shmuel feared that his day of judgment had come. See above verse—Radak
גם ביד הנביאים גם בחלומות. אבל באורים ותומים לא אמר לו, ואף על פי ששאל בהם כמו שאמור למעלה, שהיה בוש ממנו על שהרג נוב עיר הכהנים:
Neither through the prophets nor through dreams. But he did not mention to him the Urim and Tumim, even though he had inquired of them, as it is stated above,15Verse 6. because he was ashamed of it, since he had slain [the kohanim of] Nov, the City of the Kohanim.16Maseches Berachos 12b and Rashi there.
ואקראה לך. לשון ואזעק אחריך, כמו (שמואל-ב א ו): נקרא נקראתי בהר הגלבוע ; וכמו (שם כ א): ושם נקרא איש בליעל, הוצרכתי להיות נקרא אליך, שתודיעני מה אעשה:
Therefore I called upon you. An expression meaning, 'and I have been summoned after you,' as in, "I was summoned [נִקְראׁ נִקְרֵיתִי] on Mount Gilbo'a,"17II Shmuel 1:6. and as in "and there chanced [נִקְרָא] an unscrupulous man."18Ibid. 20:1. It was necessary for me to be summoned after you, that you let me know what I should do.
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל וְלָמָּה תִּשְׁאָלֵנִי וַיהֹוָה סָר מֵעָלֶיךָ וַיְהִי עָרֶֽךָ׃
רש״י
ולמה תשאלני. הרי שאלת מן הנביאים החיים:
But why do you ask me. Since you have inquired of the living prophets.
ויהי ערך. (תרגום:) והוה בסעדיה דגברא דאת בעיל דבביה:
And become your adversary. He has become the supporter of the one whose adversary you are.19I.e., Dovid.
ערך. לשון שונא וכמה יש במקרא, (ישעיהו יד כא) ומלאו פני תבל ערים ; (מיכה ה יג). והשמדתי עריך (דניאל ד טז). חלמא לשנאך ופשרה לערך ; (דניאל ד טז):
Adversary. An expression meaning an enemy. In Scripture there are many [examples of the word עׇרֶךָ], "and the world will become full with enemies [עׇרִים]";20Yeshay 14:21. "and I will destroy your enemies [עׇרֶיךָ]";21Micha 5:13. "may this dream be upon your enemies and its interpretation upon your adversaries [לְעָרָךְ]";22Daniel 4:16.
וַיַּעַשׂ יְהֹוָה לוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיָדִי וַיִּקְרַע יְהֹוָה אֶת־הַמַּמְלָכָה מִיָּדֶךָ וַֽיִּתְּנָהּ לְרֵעֲךָ לְדָוִֽד׃
רש״י
לרעך לדוד. ובחייו לא הזכיר לו שמו, אלא ונתנה לרעך הטוב ממך (לעיל טו כח), לפי שהיה ירא ממנו שלא יהרגנו, לפי שמשחו למלכות (תנחומא שם):
To your fellow, to Dovid. But during his lifetime, he [Shmuel] did not mention his name [Dovid] to him, only 'and He gave it to your fellow who is better than you'23Above 15:28. because he feared that he [Shaul], might kill him,24Now however, that Shmuel was in the עוֹלָם הָאֶמֶת [=World of Truth] there was nothing to fear speaking the complete truth. because he had anointed him [Dovid] as king.
כַּאֲשֶׁר לֹא־שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְהֹוָה וְלֹֽא־עָשִׂיתָ חֲרוֹן־אַפּוֹ בַּעֲמָלֵק עַל־כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה עָשָֽׂה־לְךָ יְהֹוָה הַיּוֹם הַזֶּֽה׃
וְיִתֵּן יְהֹוָה גַּם אֶת־יִשְׂרָאֵל עִמְּךָ בְּיַד־פְּלִשְׁתִּים וּמָחָר אַתָּה וּבָנֶיךָ עִמִּי גַּם אֶת־מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל יִתֵּן יְהֹוָה בְּיַד־פְּלִשְׁתִּֽים׃
רש״י
אתה ובניך עמי. במחיצתי:
You and your sons will be with me. In my abode.25See Maseches Berachos 12b. By saying this to Shaul, Shmuel indicated to Shaul that he had been forgiven by the Heavenly Court for having slain the kohanim of Nov, and has been given place among the righteous.
וַיְמַהֵר שָׁאוּל וַיִּפֹּל מְלֹא־קֽוֹמָתוֹ אַרְצָה וַיִּרָא מְאֹד מִדִּבְרֵי שְׁמוּאֵל גַּם־כֹּחַ לֹא־הָיָה בוֹ כִּי לֹא אָכַל לֶחֶם כׇּל־הַיּוֹם וְכׇל־הַלָּֽיְלָה׃
וַתָּבוֹא הָֽאִשָּׁה אֶל־שָׁאוּל וַתֵּרֶא כִּֽי־נִבְהַל מְאֹד וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה שָֽׁמְעָה שִׁפְחָֽתְךָ בְּקוֹלֶךָ וָאָשִׂים נַפְשִׁי בְּכַפִּי וָֽאֶשְׁמַע אֶת־דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָֽי׃
וְעַתָּה שְׁמַֽע־נָא גַם־אַתָּה בְּקוֹל שִׁפְחָתֶךָ וְאָשִׂמָה לְפָנֶיךָ פַּת־לֶחֶם וֶאֱכוֹל וִיהִי בְךָ כֹּחַ כִּי תֵלֵךְ בַּדָּֽרֶךְ׃
וַיְמָאֵן וַיֹּאמֶר לֹא אֹכַל וַיִּפְרְצוּ־בוֹ עֲבָדָיו וְגַם־הָאִשָּׁה וַיִּשְׁמַע לְקֹלָם וַיָּקׇם מֵֽהָאָרֶץ וַיֵּשֶׁב אֶל־הַמִּטָּֽה׃
וְלָאִשָּׁה עֵֽגֶל־מַרְבֵּק בַּבַּיִת וַתְּמַהֵר וַתִּזְבָּחֵהוּ וַתִּקַּח־קֶמַח וַתָּלָשׁ וַתֹּפֵהוּ מַצּֽוֹת׃
רש״י
עגל מרבק. (תרגום:) עגל פטים:
A fattened calf. A fattened calf.
וַתַּגֵּשׁ לִפְנֵי־שָׁאוּל וְלִפְנֵי עֲבָדָיו וַיֹּאכֵלוּ וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ בַּלַּיְלָה הַהֽוּא׃ {פ}
ושמואל מת. הרי כבר נאמר וימת שמואל, אלא לפי שבא לדבר בשאול שהוצרך לדרוש בבעלת אוב, פתח ואמר ושמואל מת, שאילו היה קיים, ממנו היה שאול דורש, ושאול הסיר האובות, והוצרך לבקש אשה בעלת אוב:
Shmuel had died. It was already stated, "and Shmuel died,"1Above 25:1. but since [Scripture] came to speak about Shaul, that he had to ask of a medium of אוֹב,2See Maseches Sanhedrin 65b for description of אוֹב., it begins by stating, "and Shmuel had died," for had he been alive, Shaul would have inquired of him. But since Shaul had abolished the אוֹב mediums,3Pursuant to the prohibition stated in Vayikra 19:31. Shaul removed the mediums after Shmuel died. Before that, it was not necessary for him to do so because while Shmuel was alive, prophecy was widespread in Yisroel, so no one sought out the medium of אוֹב or יׅדְּעֹנִי. he had to seek out find an אוֹב medium.