שמואל ב י״ד:י״ג-י״ז

ולמה חשבתה כזאת. שחשדת לישראל, שיבאו להרוג את השני בלא עדים והתראה:

Why did you think this. You suspected that a Jew could come to kill another [Jew] without witnesses and a warning.

ומדבר המלך הדבר הזה כאשם. והדבר הזה שחרצת לאחרים, שאמרת לי לא יפול משערת בנך ארצה, עכשיו שאגלה לך שאין הדבר הזה אלא על שני בניך, אל תתחרט לאמר דברתי זה כאשם, והנני חוזר בי, לבלתי השיב המלך את אבשלום בנו שנדחה ממנו וברח לו:

That which the king said he himself is guilty of. This thing that you have decided for others, that you said to me "hair from your son shall not fall to the ground." Now that I have revealed to you that this thing never happened, but it was only [a parable] to your two sons, do not reverse yourself saying, "I said this mistakingly and I have reconsidered" in order that the king not bring back his son, Avsholom that his been exiled from him and has fled.

ומדבר המלך. אוקינו"ן פרלטי"ש בלע"ז:

The king will say. Aucenon parleter in O.F.

כי מות נמות. ודיינו באותו עונש:

We are [all] going to die. And that punishment is sufficent.⁴For Avsholom.

ולא ישא אלהים נפש. איש מן המיתה, לפיכך וחשב המלך מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח:

God will not countenance anyone. a man from [avoiding] death. Therefore the king should devise means to avoid having his exiled one remain an outcast.

ועתה אשר באתי לדבר אל המלך אדני את הדבר הזה. בכינוי עלי ועל בני:

And now I came to speak to my master, the king these words. As a parable about myself and my son

כי יראוני העם. הפחידוני מלבקש את אדוני על בנו, פן יכעוס עלי:

Because the people frightened me. They frightened me [away] from imploring my master concerning [the plight of] his son lest he become angry with me.

ותאמר שפחתך אדברה נא. כענין זה, אולי יעשה וגו':

Your handmaiden said, "I will speak." In this way [with a parable], perhaps he will take action etc.

כי ישמע המלך להציל את אמתו מכף האיש. הבא להרוג את בני, ולהשמידנו יחד מנחלת אלהים:

When the king hears [and agrees] to save his handmaiden from the [avenger] man's hand. who is coming to kill my son and to remove us both from the inheritance [given by] God.⁵All this is what the woman was conveying in her parable. This was all designed to be tolerable for the king to hear.

ותאמר שפחתך. מאחר שיצוה המלך עלי, יהיה דברו למנוחה לבני, כי לא ישוב מדברו הטוב, כי כמלאך ה' אדני המלך, ולא יחזירנו כעס ושנאה מדברו הטוב:

Your handmaiden says. Now that the king has ordered [remedial action] concerning me, his word should provide relief for my son because he will not back away from his kind decision⁶You came to the kind decision to provide relief to my make believe son in the parable. Please don’t change that decision when deliberating about Avsholom who in real-life needs relief. because my master, the king is like an angel of God and anger and hatred will not change his kind decision.