תנ״ך
שמואל ב ג׳:י״ב-י״ג
חלק מ: פרק ג׳
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
וַיִּשְׁלַח אַבְנֵר מַלְאָכִים ׀ אֶל־דָּוִד תַּחְתָּו לֵאמֹר לְמִי־אָרֶץ לֵאמֹר כׇּרְתָה בְרִֽיתְךָ אִתִּי וְהִנֵּה יָדִי עִמָּךְ לְהָסֵב אֵלֶיךָ אֶת־כׇּל־יִשְׂרָאֵֽל׃
רש״י
למי ארץ. לשון שבועה, במי שהארץ שלו דבר אחר: תחתיו, שמו הזכיר תחלה באגרת, ואחר כך הזכיר שם דוד, ולכך נענש, כתב: ממני אבנר שר צבא ישראל, לדוד מלך ישראל, שלום:
By He Who [posseses] the land. [This is] language [used for] an oath, By He Who [posseses] the land. Another interpretation: "Below him," [Avner] mentioned his name first in the message letter and afterwords he mentioned Dovid's name and that is why he was punished. [This is what] he wrote: From me, Avner, the general of Yisroel to Dovid, the king of Yisroel, peace salutation.
למי ארץ. למי שהמלכות הגון לו, אני שולח לו לאמר: כרתה בריתך וגו':
To He who [deserves] the land. To whom the kingdom is proper for him, I am sending to him "saying, Enact a convenant, etc."
וַיֹּאמֶר טוֹב אֲנִי אֶכְרֹת אִתְּךָ בְּרִית אַךְ דָּבָר אֶחָד אָנֹכִי שֹׁאֵל מֵאִתְּךָ לֵאמֹר לֹא־תִרְאֶה אֶת־פָּנַי כִּי ׀ אִם־לִפְנֵי הֱבִיאֲךָ אֵת מִיכַל בַּת־שָׁאוּל בְּבֹאֲךָ לִרְאוֹת אֶת־פָּנָֽי׃ {ס}
רש״י
לפני הביאך. לפני ראותך פני, הביאך את מיכל:
You first bring. Before you see my face, bring me Michal.
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- סתומה: כה יעשה פרשה סתומה
- סתומה: וישלח דוד פרשה סתומה
- פרק ג׳
תחתיו לאמר. (תרגום:) מאתריה למימר מקיימנא במאן דעבד ארעא:
In his behalf saying. From his place to say, We shall keep this [oath] by the One Who made the world.