שמואל ב ג׳:ל״ג-ל״ז

וַיְקֹנֵן הַמֶּלֶךְ אֶל־אַבְנֵר וַיֹּאמַר הַכְּמוֹת נָבָל יָמוּת אַבְנֵֽר׃

יָדֶךָ לֹא־אֲסֻרוֹת וְרַגְלֶיךָ לֹא־לִנְחֻשְׁתַּיִם הֻגָּשׁוּ כִּנְפוֹל לִפְנֵי בְנֵֽי־עַוְלָה נָפָלְתָּ וַיֹּסִפוּ כׇל־הָעָם לִבְכּוֹת עָלָֽיו׃

וַיָּבֹא כׇל־הָעָם לְהַבְרוֹת אֶת־דָּוִד לֶחֶם בְּעוֹד הַיּוֹם וַיִּשָּׁבַע דָּוִד לֵאמֹר כֹּה יַֽעֲשֶׂה־לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יֹסִיף כִּי אִם־לִפְנֵי בוֹא־הַשֶּׁמֶשׁ אֶטְעַם־לֶחֶם אוֹ כׇל־מְאֽוּמָה׃

וְכׇל־הָעָם הִכִּירוּ וַיִּיטַב בְּעֵינֵיהֶם כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ בְּעֵינֵי כׇל־הָעָם טֽוֹב׃

וַיֵּדְעוּ כׇל־הָעָם וְכׇל־יִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם הַהוּא כִּי לֹא הָֽיְתָה מֵֽהַמֶּלֶךְ לְהָמִית אֶת־אַבְנֵר בֶּן־נֵֽר׃ {ס}