תנ״ך
שמואל ב ד׳
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
וַיִּשְׁמַע בֶּן־שָׁאוּל כִּי מֵת אַבְנֵר בְּחֶבְרוֹן וַיִּרְפּוּ יָדָיו וְכׇל־יִשְׂרָאֵל נִבְהָֽלוּ׃
וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים שָׂרֵֽי־גְדוּדִים הָיוּ בֶן־שָׁאוּל שֵׁם הָאֶחָד בַּעֲנָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִי רֵכָב בְּנֵי רִמּוֹן הַבְּאֵרֹתִי מִבְּנֵי בִנְיָמִן כִּי גַּם־בְּאֵרוֹת תֵּחָשֵׁב עַל־בִּנְיָמִֽן׃
רש״י
וַיִּבְרְחוּ הַבְּאֵרֹתִים גִּתָּיְמָה וַיִּהְיוּ־שָׁם גָּרִים עַד הַיּוֹם הַזֶּֽה׃ {ס}
רש״י
ויברחו הבארתים. כשמת שאול, שעזבו בני ישראל הערים שסביבות פלשתים, כמו שאמור למעלה, אז ברחו הבארותים:
And the Be'erosites fled When Shaul died, the people of Yisroel abandoned the cities that surround the Peleshtim as is mentioned above.1Shmuel I, 31,7. It was then that the Be'erosites fled.
וְלִיהֽוֹנָתָן בֶּן־שָׁאוּל בֵּן נְכֵה רַגְלָיִם בֶּן־חָמֵשׁ שָׁנִים הָיָה בְּבֹא שְׁמֻעַת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן מִֽיִּזְרְעֶאל וַתִּשָּׂאֵהוּ אֹֽמַנְתּוֹ וַתָּנֹס וַיְהִי בְּחׇפְזָהּ לָנוּס וַיִּפֹּל וַיִּפָּסֵחַ וּשְׁמוֹ מְפִיבֹֽשֶׁת׃
רש״י
וליהונתן בן שאול. מונה והולך איך נשבת מלכות מבית שאול, הוא ובניו נהרגו, וזה הנשאר, הרגוהו על משכבו, ובנו של יהונתן נפל ויפסח:
Yohanoson, the son of Shaul had. [The verses] continue to recount how the monarchy was stripped from the house of Shaul. He and his sons were killed and this one [Ish Boshes] was killed on his bed and the son of Yohanoson fell and became lame.
נכה רגלים. שבור רגלים:
Broken feet Broken feet.
וַיֵּלְכוּ בְּנֵֽי־רִמּוֹן הַבְּאֵֽרֹתִי רֵכָב וּבַעֲנָה וַיָּבֹאוּ כְּחֹם הַיּוֹם אֶל־בֵּית אִישׁ בֹּשֶׁת וְהוּא שֹׁכֵב אֵת מִשְׁכַּב הַֽצׇּהֳרָֽיִם׃
וְהֵנָּה בָּאוּ עַד־תּוֹךְ הַבַּיִת לֹקְחֵי חִטִּים וַיַּכֻּהוּ אֶל־הַחֹמֶשׁ וְרֵכָב וּבַעֲנָה אָחִיו נִמְלָֽטוּ׃
רש״י
והנה באו עד תוך הבית. עם תגרים לוקחי חטים:
They came into the interior of the house. Together with the traders, the wheat buyers.
וַיָּבֹאוּ הַבַּיִת וְהֽוּא־שֹׁכֵב עַל־מִטָּתוֹ בַּחֲדַר מִשְׁכָּבוֹ וַיַּכֻּהוּ וַיְמִתֻהוּ וַיָּסִירוּ אֶת־רֹאשׁוֹ וַיִּקְחוּ אֶת־רֹאשׁוֹ וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה כׇּל־הַלָּֽיְלָה׃
וַיָּבִאוּ אֶת־רֹאשׁ אִֽישׁ־בֹּשֶׁת אֶל־דָּוִד חֶבְרוֹן וַיֹּֽאמְרוּ אֶל־הַמֶּלֶךְ הִנֵּה־רֹאשׁ אִֽישׁ־בֹּשֶׁת בֶּן־שָׁאוּל אֹֽיִבְךָ אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ אֶת־נַפְשֶׁךָ וַיִּתֵּן יְהֹוָה לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נְקָמוֹת הַיּוֹם הַזֶּה מִשָּׁאוּל וּמִזַּרְעֽוֹ׃
וַיַּעַן דָּוִד אֶת־רֵכָב ׀ וְאֶת־בַּעֲנָה אָחִיו בְּנֵי רִמּוֹן הַבְּאֵרֹתִי וַיֹּאמֶר לָהֶם חַי־יְהֹוָה אֲשֶׁר־פָּדָה אֶת־נַפְשִׁי מִכׇּל־צָרָֽה׃
כִּי הַמַּגִּיד לִי לֵאמֹר הִנֵּה־מֵת שָׁאוּל וְהֽוּא־הָיָה כִמְבַשֵּׂר בְּעֵינָיו וָאֹחֲזָה בוֹ וָאֶהְרְגֵהוּ בְּצִֽקְלָג אֲשֶׁר לְתִתִּי־לוֹ בְּשֹׂרָֽה׃
רש״י
לתתי לו בשורה. אשר דימה לשמחני, למען תתי לו שכר בשורתו:
He thought I would reward him for his good tidings. He thought he was making me happy in order that I should reward him for his good tidings.
אַף כִּֽי־אֲנָשִׁים רְשָׁעִים הָרְגוּ אֶת־אִישׁ־צַדִּיק בְּבֵיתוֹ עַל־מִשְׁכָּבוֹ וְעַתָּה הֲלוֹא אֲבַקֵּשׁ אֶת־דָּמוֹ מִיֶּדְכֶם וּבִעַרְתִּי אֶתְכֶם מִן־הָאָֽרֶץ׃
וַיְצַו דָּוִד אֶת־הַנְּעָרִים וַיַּהַרְגוּם וַֽיְקַצְּצוּ אֶת־יְדֵיהֶם וְאֶת־רַגְלֵיהֶם וַיִּתְלוּ עַל־הַבְּרֵכָה בְּחֶבְרוֹן וְאֵת רֹאשׁ אִֽישׁ־בֹּשֶׁת לָקָחוּ וַיִּקְבְּרוּ בְקֶבֶר־אַבְנֵר בְּחֶבְרֽוֹן׃ {פ}
היו בן שאול. היו לבן שאול, כמו (שמואל-א יג ח): למועד אשר שמואל, אשר לשמואל:
Were for the son of Shaul Were for the son of Shaul similar to (Shmuel I, 13, 8) "until the time of Shmuel" of Shmuel.