שולחן ערוך הרב, אורח חיים קי״ח

חֲתִימַת בִּרְכַּת הָשִׁיבָה וּבוֹ ב' סְעִיפִים:
"הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ" חוֹתֵם בָּהּ "מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט", מַה שֶׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר בְּרָכוֹת שֶׁאֵין מַלְכוּת בַּחֲתִימָתָן אֶלָּא בְּמִשְׁפָּט בִּלְבַד, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ".
וּמֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה עַד יוֹם כִּפּוּר חוֹתֵם "הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט", וּפֵרוּשׁוֹ הוּא מֶלֶךְ הַמִּשְׁפָּט, וְכֵן הוּא לְשׁוֹן הַמִּקְרָא לִפְעָמִים כְּמוֹ "הָאָרוֹן הַבְּרִית" וְדוֹמָיו. וְאִם אָמַר "מֶלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" — יִתְבָּאֵר בְּסִימָן תקפ"ב:

בְּ"בִרְכַּת הַמִּינִים" צָרִיךְ לִכְלֹל גַּם הַ"זֵּדִים", שֶׁנֶּאֱמַר: "וְשֶׁבֶר פֹּשְׁעִים וְחַטָּאִים יַחְדָּו וְעֹזְבֵי ה' יִכְלוּ", "עֹזְבֵי ה'" אֵלּוּ הַמִּינִים שֶׁאֵינָם מַאֲמִינִים בְּדַת מֹשֶׁה שֶׁהָיְתָה מִן הַשָּׁמַיִם, וּ"פֹשְׁעִים" אֵלּוּ הַזֵּדִים, כִּי פּוֹשְׁעִים אֵלּוּ הַמּוֹרְדִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מֶלֶךְ מוֹאָב פָּשַׁע בִּי".
וּבְ"בִרְכַּת הַצַּדִּיקִים" צָרִיךְ לִכְלֹל גַּם גֵּרֵי צֶדֶק, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְגו'", וּכְתִיב אַחֲרָיו: "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְגו'", הֲרֵי גֵּרִים סְמוּכִים לַצַּדִּיקִים, לְכָךְ כּוֹלְלָם בִּבְרָכָה אַחַת: