שולחן ערוך הרב, אורח חיים כ׳

דִּינֵי לְקִיחַת וּמְכִירַת טַלִּית וּבוֹ ו' סְעִיפִים:
הַלּוֹקֵחַ טַלִּית מְצֻיֶּצֶת מִיִּשְׂרָאֵל — הֲרֵי זֶה בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת, לְפִי שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל בְּקִיאִין בְּהֶכְשֵׁר תִּקּוּן עֲשִׂיַּת הַצִּיצִית:

הַלּוֹקֵחַ טַלִּית מְצֻיֶּצֶת מִתַּגָּר נָכְרִי, אֲפִלּוּ אֵינוֹ תַּגָּר לִמְכֹּר טַלִּיתוֹת אֶלָּא הוּא תַּגָּר לִשְׁאָר סְחוֹרוֹת, וְאוֹמֵר שֶׁלָּקַח טַלִּית זוֹ מִיִּשְׂרָאֵל עִם צִיצִיּוֹתֶיהָ — נֶאֱמָן, דַּחֲזָקָה עַל הַתַּגָּר שֶׁאֵינוֹ מְשַׁקֵּר, שֶׁאִם יִמָּצֵא בַּדַּאי בְּדָבָר אֶחָד לֹא יַאֲמִינוּהוּ בִּדְבָרִים אֲחֵרִים.
וְאֵין סוֹמְכִין עַל חֲזָקָה זוֹ אֶלָּא כְּשֶׁמּוֹכֵר טַלִּית מְצֻיֶּצֶת כְּהִלְכָתָהּ, דְּיֵשׁ עוֹד צַד לְהָקֵל, מִשּׁוּם דְּאֵין דֶּרֶךְ נָכְרִי לֵידַע הֵיאַךְ עוֹשִׂין הַחֻלְיוֹת וְהַקְּשָׁרִים וּמִסְּתָמָא לְקָחָהּ עִם צִיצִיּוֹתֶיהָ מִיִּשְׂרָאֵל. אֲבָל אֵין לוֹקְחִין צִיצִית שֶׁאֵינָן תְּלוּיִין בַּטַּלִּית מִנָּכְרִי אֲפִלּוּ הוּא תַּגָּר, שֶׁמָּא הוּא עַצְמוֹ טְוָאָן אוֹ שְׁזָרָן:

הַשּׁוֹלֵחַ צִיצִית לַחֲבֵרוֹ בְּיַד נָכְרִי — צָרִיךְ שֶׁיַּחְתְּמֶנּוּ חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם, וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן קיח, לְפִי שֶׁיֵּשׁ לָחֹש שֶׁמָּא יַחֲלִיף הַנָּכְרִי בְּחוּטִין אֲחֵרִים שֶׁלֹּא נִטְווּ לְשֵׁם צִיצִית.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁהוּא בְּעִנְיָן שֶׁיֵּהָנֶה הַנָּכְרִי בַּחֲלִיפִין, אֲבָל אִם לֹא יִהְיֶה לוֹ הֲנָאָה כְּלָל מֵחֲלִיפִין — אֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יַחֲלִיף הַנָּכְרִי כְּדֵי לְהַכְשִׁיל אֶת יִשְׂרָאֵל:

וְכָל זֶה כְּשֶׁשּׁוֹלֵחַ חוּטִין שֶׁאֵינָן שְׁזוּרִין, אוֹ אֲפִלּוּ הֵן שְׁזוּרִין אֶלָּא שֶׁאֵינָן מֻפְסָקִין לְאַרְבַּע חוּטִין אֲרֻכִּים רַק עֲדַיִן הֵן חוּט אֶחָד אָרֹךְ. אֲבָל אִם הֵן שְׁזוּרִין וּמֻפְסָקִין לְאַרְבַּע חוּטִין אֲרֻכִּים — אֵין לָחֹש שֶׁיַּחֲלִיף אוֹתָם הַנָּכְרִי, שֶׁבְּוַדַּאי אֵין לוֹ חוּטִין אֲחֵרִים כַּיּוֹצֵא בָּהֶן, לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין חוּטִין עַל דֶּרֶךְ זֶה אֶלָּא לְשֵׁם צִיצִית:

וְכֵן הַמּוֹצֵא חוּטֵי צִיצִית בַּשּׁוּק, אִם הֵם שְׁזוּרִין וּמֻפְסָקִין לְאַרְבַּע חוּטִין אֲרֻכִּין — כְּשֵׁרִים, שֶׁבְּוַדַּאי לְשֵׁם צִיצִית נַעֲשׂוּ:

אֵין מוֹכְרִין טַלִּית מְצֻיֶּצֶת לְנָכְרִי אֲפִלּוּ הוּא תַּגָּר, שֶׁלֹּא יִתְלַבֵּשׁ בָּהּ הַנָּכְרִי וְיִדְמֶה לְיִשְׂרָאֵל הָרוֹאֶה אוֹתוֹ שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי הוּא לָבוּשׁ בְּצִיצִית, וְיִתְלַוֶּה עִמּוֹ בַּדֶּרֶךְ וְיַהַרְגֶנּוּ הַנָּכְרִי, שֶׁהַנָּכְרִי חָשׁוּד עַל שְׁפִיכַת דָּמִים. וְכֵן אֵין מְמַשְׁכְּנִין וְאֵין מַפְקִידִין טַלִּית מְצֻיֶּצֶת אֵצֶל נָכְרִי, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא לְפִי שָׁעָה, בְּעִנְיָן שֶׁאֵין לָחֹש שֶׁמָּא יִתְלַוֶּה עִמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּדֶּרֶךְ: