שולחן ערוך הרב, אורח חיים ר״ז

דִּין בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה עַל פֵּרוֹת, וּבוֹ ב' סְעִיפִים:
עַל פֵּרוֹת הָאִילָן, חוּץ מֵה' מִינִים שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ר"ח, וְעַל כָּל פֵּרוֹת אֲדָמָה וִירָקוֹת, וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ — מְבָרֵךְ לְאַחֲרֵיהֶם "בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת". וְאִם אָכַל כְּשִׁעוּר מִכָּל מִין וָמִין מִמִּינִים אֵלּוּ — מְבָרֵךְ לְאַחֲרֵיהֶם בְּרָכָה אַחַת, כֵּיוָן שֶׁבִּרְכָתָם שָׁוָה. וְהוּא הַדִּין אִם אָכַל וְשָׁתָה.
וּבְרָכָה זוֹ חוֹתֵם בָּהּ בְּלֹא שֵׁם, שֶׁאוֹמֵר: "בָּרוּךְ חֵי הָעוֹלָמִים", לְפִי שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים שֶׁתִּקְּנוּ בָּהּ חֲתִימָה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא תִּקְּנוּ, אֶלָּא הוּא מַטְבֵּעַ קָצָר:

"וְחֶסְרוֹנָן", הוּא מִלְּשׁוֹן "כָּל מַחְסוֹרְךָ עָלָי", כְּלוֹמַר צָרְכֵי סִפּוּקָן, שֶׁהֵם חֲסֵרִים וּצְרִיכִים לָהֶם לְצֹרֶךְ קִיּוּם חַיּוּתָם, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהִתְקַיֵּם זוּלָתָם, כְּגוֹן לֶחֶם וּמַיִם. וְ"עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ לְהַחֲיוֹת בָּהֶם", הֵם שְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁבְּרָאָם לְהִתְעַנֵּג בָּהֶם, כְּגוֹן מִינֵי פֵּרוֹת.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁ"חֶסְרוֹנָן" הוּא דָּבוּק לְ"עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ", כְּלוֹמַר שֶׁהֵם חֲסֵרִים וּצְרִיכִים לְ"כָל מַה שֶּׁבָּרָאתָ לְהַחֲיוֹת כוּ'".
צָרִיךְ לוֹמַר "חֵי" בְּצֵרֵ"י:
הסימנים החסרים לא נדפסו בתוך הש"ע מעולם וכל מבקשם ימצאם [לקמן] בתוך סדר ברכת הנהנין מהרב המחבר זצלה"ה.