שולחן ערוך הרב, אורח חיים תקכ״א

דִּין שִׁלְשׁוּל פֵּרוֹת בְּיוֹם טוֹב מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וּבוֹ ד' סְעִיפִים:
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חִטִּים וּשְׂעוֹרִים אוֹ שְׁאָר פֵּרוֹת שְׁטוּחִים עַל רֹאשׁ גַּגּוֹ לְהִתְיַבֵּשׁ וְרָאָה גְשָׁמִים מְמַשְׁמְשִׁין וּבָאִים — מִפְּנֵי הֶפְסֵד מָמוֹנוֹ הִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים לִטְרוֹחַ בְּיוֹם טוֹב וּלְהַשְׁלִיךְ הַפֵּרוֹת דֶּרֶךְ אֲרֻבָּה שֶׁבַּגָּג. אֲבָל אָסוּר לִטְרוֹחַ וּלְהוֹרִידָם בְּעַצְמוֹ בְּסֻלָּם אוֹ בְּמַדְרֵגָה, אֶלָּא יְשַׁלְשְׁלֵם בְּחֶבֶל דֶּרֶךְ אֲרֻבָּה וְהֵן נוֹפְלִין לָאָרֶץ, שֶׁאֵין כַּאן טִרְחָא יְתֵרָה.
וְאִם אֵין אֲרֻבָּה בְּגַג זֶה — לֹא יוֹלִיכֶנּוּ לְגַג אַחֵר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲרֻבָּה, אֲפִלּוּ הֵן סְמוּכִין זֶה לְזֶה וְהֵן שָׁוִין שֶׁאֵין הָאֶחָד גָּבוֹהַּ מֵחֲבֵרוֹ. וְכֵן אִם גַּג זֶה שֶׁאֵין בּוֹ אֲרֻבָּה הוּא מֻקָּף בְּמַעֲקֶה וְיֵשׁ חַלּוֹן בְּמַעֲקֶה זוֹ — לֹא יְשַׁלְשְׁלֵם בְּחֶבֶל דֶּרֶךְ זֶה הַחַלּוֹן, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ טֹרַח לְהַעֲלוֹתָם מִן הַגָּג עַד הַחַלּוֹן, וְטֹרַח זֶה וְכַיּוֹצֵא בוֹ לֹא הִתִּירוּ לוֹ מִפְּנֵי הֶפְסֵד מָמוֹנוֹ.

כְּשֶׁהוּא מְשַׁלְשֵׁל דֶּרֶךְ אֲרֻבָּה שֶׁבְּאוֹתוֹ הַגָּג — מֻתָּר לוֹ לְשַׁלְשֵׁל אֲפִלּוּ הַרְבֵּה קֻפּוֹת בְּבַת אַחַת, וַאֲפִלּוּ יֵשׁ בַּגָּג הַרְבֵּה מְאֹד — מֻתָּר לוֹ לְפַנּוֹת אֶת הַכֹּל שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בּוֹ מְאוּמָה, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יְכַבֵּד אֶת הַגָּג וְיַשְׁוֶה הַגּוּמוֹת שֶׁבּוֹ כְּמוֹ שֶׁחוֹשְׁשִׁין בְּשַׁבָּת כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן של"ז, מִפְּנֵי שֶׁבְּיוֹם טוֹב לֹא הֶחֱמִירוּ כָּל כָּךְ.

מֻתָּר לְכַסּוֹת פֵּרוֹת אוֹ כַּדֵּי יַיִן מִפְּנֵי הַדֶּלֶף, וַאֲפִלּוּ לְבֵנִים שֶׁהֵם מֻקְצִים מֻתָּר לְכַסּוֹתָן מִפְּנֵי הַדֶּלֶף, מִפְּנֵי הֶפְסֵד מָמוֹנוֹ הִתִּירוּ לוֹ לִטְרוֹחַ טִרְחָא מוּעֶטֶת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהּ צֹרֶךְ יוֹם טוֹב.

לִתֵּן כְּלִי תַּחַת הַדֶּלֶף — כְּדִינוֹ בְּשַׁבָּת כָּךְ דִּינוֹ בְּיוֹם טוֹב, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִמָּן של"ח עַיֵּן שָׁם.