שולחן ערוך הרב, אורח חיים תקפ״ד

סֵדֶר קְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבוֹ ט' סְעִיפִים:
אֵין אוֹמְרִים הַלֵּל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, לְפִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִּין וְסִפְרֵי חַיִּים וְסִפְרֵי מֵתִים פְּתוּחִים לְפָנָיו וְאֵיךְ יֹאמְרוּ שִׁירָה. וְאוֹתָם הָאוֹמְרִים תְּהִלִּים בְּכָל יוֹם וְאֵרַע לָהֶם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים אֲמִירַת הַלֵּל — מֻתָּרִים לוֹמַר כְּדַרְכָּן, כֵּיוָן שֶׁאֵין אוֹמְרִים אוֹתָן דֶּרֶךְ שִׁירָה רַק דֶּרֶךְ תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה:

וְנוֹהֲגִים לוֹמַר "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" עַל הַסֵּדֶר. וְיֵשׁ שֶׁמְּדַלְּגִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָטָאנוּ לְפָנֶיךָ", לְפִי שֶׁאֵין אוֹמְרִים וִדּוּי בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לַמְּקַטְרֵג, אֲבָל לוֹמַר פְּסוּקִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן הַזְכָּרַת חֵטְא — אֵין קְפֵדָא, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ דֶּרֶךְ וִדּוּי. וַאֲפִלּוּ וִדּוּי מַמָּשׁ אֵין לִמְנֹעַ בִּשְׁעַת הַתְּקִיעוֹת שֶׁהַשָּׂטָן הוּא מְעֻרְבָּב. וְנָכוֹן הַדָּבָר לְהִתְוַדּוֹת בְּלַחַשׁ בֵּין הַתְּקִיעוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר אוֹמְרִים "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ וְכוּ'":

צָרִיךְ לוֹמַר "סְלַח וּמְחַל מְחֵה וְהַעֲבֵר חַטֹּאתֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ", כִּי מְחִילָה גְּדוֹלָה מִסְּלִיחָה וּפֶשַׁע גָּדוֹל מֵחַטָּאת, וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ תְּחִלָּה עַל הַמּוּעָט וְאַחַר כָּךְ מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ:

צָרִיךְ לוֹמַר "רֹעַ גְּזַר" בִּנְשִׁימָה אַחַת, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּקְרַע הוּא יִתְבָּרַךְ הָרֹעַ שֶׁבַּגְּזֵרָה, וּמַה שֶּׁנִּשְׁאַר בַּגְּזֵרָה יִהְיֶה לְרַחֲמִים:

אֵין אוֹמְרִים "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" בְּשַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר לִתְבֹּעַ צְרָכָיו בְּשַׁבָּת, וַאֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ:

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מַאֲרִיכִין בְּפִיּוּטִים וּבִתְפִלּוֹת עַד חֲצוֹת הַיּוֹם לְכָל הַפָּחוֹת, וְאִם חָל בְּשַׁבָּת אֵין לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר מֵחֲצוֹת, אֲבָל בְּחֹל יָכוֹל לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּפִיּוּטִים וּבִתְפִלּוֹת, אֲבָל בְּנִגּוּנִים אֵין לְהַאֲרִיךְ יוֹתֵר מֵחֲצוֹת, כֵּיוָן שֶׁהוּא יוֹם טוֹב:

מוֹצִיאִין שְׁנֵי סִפְרֵי תּוֹרָה, בָּרִאשׁוֹן קוֹרִין חֲמִשָּׁה מִן "וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה" עַד פָּרָשַׁת הָעֲקֵדָה, לְפִי שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה, וְאִם הוּא שַׁבָּת קוֹרִין בּוֹ שִׁבְעָה, וּמַפְטִיר קוֹרֵא בְּסֵפֶר תּוֹרָה שֵׁנִי בְּפָרָשַׁת פִּינְחָס "וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי", וּמַפְטִיר בִּתְחִלַּת סֵפֶר שְׁמוּאֵל עַד "וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ", לְפִי שֶׁגַּם חַנָּה נִפְקְדָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה:

וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִים לִקְרוֹת הַתּוֹקֵעַ מִמִּנְיַן חֲמִשָּׁה הָעוֹלִים לְסֵפֶר תּוֹרָה. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת נוֹהֲגִים לִקְרוֹת גַּם הַמִּתְפַּלֵּל מוּסָף, וְכֵן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים:

אִם יֵשׁ תִּינוֹק לָמוּל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה — אֵין מַמְתִּינִים לְמוּלוֹ עַד אַחַר גְּמַר הַתְּפִלָּה, מִשּׁוּם דִּזְרִיזִין מַקְדִּימִין לְמִצְוָה, אֶלָּא מָלִין אוֹתוֹ אַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה קֹדֶם תְּקִיעַת שׁוֹפָר, לְפִי שֶׁעַל יְדֵי תְּקִיעַת שׁוֹפָר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זוֹכֵר עֲקֵדַת יִצְחָק טוֹב לִסְמֹךְ הַמִּילָה בְּרִית אַבְרָהָם וַעֲקֵדַת יִצְחָק.
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמָקוֹם שֶׁמָּלִין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁנּוֹהֲגִים לָמוּל כָּל אֶחָד בְּבֵיתוֹ — מָלִין אוֹתוֹ אַחַר יְצִיאָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת: