שולחן ערוך הרב, אורח חיים תקצ״ח

דִּין צו"צ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבוֹ סְעִיף אֶחָד:
אַף עַל פִּי שֶׁשְּׁאָר יוֹם טוֹב שֶׁחָל בְּשַׁבָּת אֵין אוֹמְרִים "צִדְקָתְךָ" בְּמִנְחָה, אֲבָל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל בְּשַׁבָּת אוֹמְרִים, לְפִי שֶׁהוּא יוֹם דִּין וְרָאוּי לוֹמַר צִדּוּק הַדִּין בְּיוֹם דִּין, וְכָךְ נוֹהֲגִין בִּסְפָרַד. אֲבָל יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאַף בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל בְּשַׁבָּת אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בּוֹ "מִשְׁפָּטֶיךָ תְּהוֹם רַבָּה", וְאֵין לְעוֹרֵר הַדִּין בְּיוֹם דִּין, וְעוֹד שֶׁהַיּוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ וְאֵין אוֹמְרִים "צִדְקָתְךָ" בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רצ"ב. וְכִסְבָרָא זוֹ נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ: