שולחן ערוך הרב, אורח חיים תר״ב

סֵדֶר עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה וּבוֹ ה' סְעִיפִים:
מִתְעַנִּין לְמָחֳרַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהוּא תַּעֲנִית צִבּוּר כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקמ"ט, וְכָל הִלְכוֹתָיו נִתְבָּאֵר בְּסִימָן תק"נ עַיֵּן שָׁם:

וְכָל הַיָּמִים שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים מַרְבִּים בִּתְפִלָּה וְתַחֲנוּנִים. וְנוֹהֲגִים לוֹמַר "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כוּ'" עֶרֶב וָבֹקֶר, מִלְּבַד בְּשַׁבָּת, וְכֵן בְּעֶרֶב שַׁבָּת אַחַר מִנְחָה אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן (תקצ"ב) [תקפ"ד]:

וְאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם חוּץ מִשַּׁבָּת ג' פְּעָמִים וִדּוּי קֹדֶם עֲלוֹת הַשַּׁחַר, מִלְּבַד בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ אֶלָּא פַּעַם אַחַת:

אִם אֵרַע מִילָה בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן וְלֹא "וְהוּא רַחוּם כוּ'", אֲבָל אוֹמְרִים "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ" (וְ"אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם" וְ"לַמְנַצֵּחַ"):

אֵין נוֹתְנִים חֵרֶם בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁלֹּא לְעוֹרֵר כֹּחוֹת הַדִּין בַּזְּמַן הַהוּא. וְכֵן אֵין מַשְׁבִּיעִין אָדָם בְּבֵית דִּין בַּיָּמִים הָאֵלּוּ, שֶׁלֹּא לְהָבִיא עֹנֶשׁ שְׁבוּעָה לָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם. אֲבָל לַעֲשׂוֹת דִּין בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ — בְּוַדַּאי מִצְוָה רַבָּה יֵשׁ לָדוּן וּלְהוֹצִיא הַגְּזֵלָה מִתַּחַת יָדוֹ, שֶׁכְּשֶׁיֵּשׁ דִּין לְמַטָּה — אֵין דִּין לְמַעְלָה. וְאִם יֵשׁ עֵסֶק שְׁבוּעָה בֵּינֵיהֶם — יַנִּיחוּהוּ עַד לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים: